27-03-2022

דוח חדש של קו לעובד מבקש להציג את הדואליות בה מטפלת מדינת ישראל בנושא הכאוב של ניצול מהגרי עבודה, לעיתים עד לכדי סחר בבני אדם: מצד אחד, מחוייבות למנוע ניצול באמצעות חתימה על הסכמים בינלאומיים, שיצרו הליך גיוס מפוקח של העובדים; מצד שני, יצירת אפשרויות לעקוף את הגיוס המפוקח – מה שמאפשר לחברות זרות ולגורמי תיווך להמשיך ולהרוויח רווחים פסולים על גב העובדים. כך, בעוד יד ימין חותרת לגדיעת תופעת דמי התיווך, יד שמאל יוצרת מסלולי הגירה העוקפים את ההסכמים, באמצעותם מועסקים בישראל כ-8,000-7,000 עובדי בניין וחקלאות מדי בשנה.

הדוח החדש סוקר את המסלולים עוקפי-ההסכמים, בהם עוברים עובדים הכבולים למעסיקים מחד ושקופים לגורמי הפיקוח מאידך:

  • "משתלמים" בחקלאות: בשנות ה-60' של המאה הקודמת פעלו בישראל תוכניות מטעם משרד החוץ, שהציעו לתושבי מדינות הדרום הגלובאלי ללמוד כאן חקלאות (ועל הדרך להפיץ את שמה הטוב של ישראל בעולם). תוכניות חינמיות אלו הופרטו עם השנים, וכיום מגיעים לישראל אלפי "משתלמים" המבצעים עבודות כפיים בחקלאות. באופן רשמי, מסלולים אלו אינם מיועדים לאספקת עובדים כי אם להכשרת סטודנטים, אך בפועל ה"משתלמים" זוכים ללימודים עיוניים יום בשבוע ונדרשים לעבוד במשקים חקלאיים לפחות 182 שעות בחודש. במאי 2021 הגישה קו לעובד עתירה בנושא ה"משתלמים" בחקלאות והצביעה על המנגנון הזה כמסלול מפוקפק, העוקף הסכמים.
  • "מתנדבים" בחקלאות: מסלול ה"מתנדבים" מוכר לציבור הישראלי מהימים בהם אזרחי מדינות עשירות ביקשו להתנדב בקיבוצים מטעמים אידיאולוגיים או אישיים. יתכן שבשל הזיכרונות הללו מדינת ישראל לא יצרה כל פיקוח על אופן גיוסם והבאתם לישראל, ואלו נעשים מחוץ לכל פיקוח ממשלתי. לאחר חתימת הסכם בילטראלי עם תאילנד, החלו גורמי תיווך לנצל את מסלול ההתנדבות כדי "לייבא" באמצעותו ידיים עובדות (וזולות) לחקלאות. השיטה פשוטה: מתווכים משווקים את ה"התנדבות" כאשרת עבודה, והעובדים מגלים בשלב מאוחר כי הנם "מתנדבים" – כלומר מתקיימים מחוץ לחוקי העבודה של ישראל.
  • עובדים של חברות ביצוע זרות: ישראל פתחה דלת בפני מספר חברות בנייה זרות – אחת תורכית והיתר סיניות – להבאת עובדים לצורך ביצוע פרויקטים למגורים ותשתיות. עובדים אלו אינם יכולים לעבור ממעסיק למעסיק ומשועבדים לחובות עתידיים ככל שיסיימו את העסקתם, באמצעות שטרי חוב, ערבויות ופקדונות. לכאורה ראתה הממשלה לנגד עיניה הסדר שבמסגרתו ייבחרו מספר חברות מקצועיות, שיגיעו לישראל "על עובדיהן" המנוסים, והניחה שעובדים אלו לא יידרשו לשלם דמי תיווך, אך הנחה זו הופרכה במהרה ובפברואר 2022 הגישו קו לעובד והמוקד לפליטים ולמהגרים עתירה בנושא חברות הביצוע הזרות, המצביעה על כשלים מובנים במסלול.
  • "הסדר מומחים זרים": היו מי שמצאו דרכים לנצל פרצות בענף הבניין באמצעות הבאת עובדי כפיים לעבודות בניין ותשתיות (ותעשייה), בכסות של "מומחים". מתווכים מאתרים "מומחים" בסין, הודו, תאילנד ורומניה, מציגים אותם כבעלי מקצוע או הכשרה ייחודיים ומביאים אותם לישראל באמתלות שווא. הסדר ה"מומחים" ראה לנגד עיניו עובדים בעלי הכשרה מקצועית, שאינם זקוקים להגנתו של הסכם בילטראלי – ולכן המדינה לא קבעה מנגנוני פיקוח על גיוסם. עם השנים הפך ההסדר לצינור רווחי ובעייתי לאספקת מהגרי עבודה.
  • "מומחים" בענף הטכנולוגיה: עובדים המועסקים באשרות "מומחה" אצל חברות זרות, ועובדים בפרוייקטים הדורשים טכנולוגיה ומיכון ייחודיים. גיוס העובדים אינו מפוקח ונעשה על ידי החברות עצמן, אשר בהיותן חברות זרות מסין יכולות בקלות וללא כל פיקוח לגייס עובדים תמורת דמי תיווך. העבודה שעובדים אלו נדרשו לבצע לא דרשה מומחיות כלשהי והייתה עבודת כפיים פשוטה כגון איסוף והרמת אשפה באתרי העבודה. לאיש מהפונים לקו לעובד לא היה ניסיון קודם בעבודה שלשמה הובאו, כביכול, על תקן "מומחים".
בצמתים מהותיים בחרה המדינה להעדיף שיקולים מתחום יחסי החוץ, טובת המגזר החקלאי או הצורך לקדם בנייה למגורים ולתשתיות – על פני מחויבותה לפיקוח, אכיפה ומניעת תשלום דמי תיווך אסורים. להעדפה זו מחירים ברורים לא רק ביחס לעובדים עצמם אלא גם למדינת ישראל, שלאחרונה ספגה הורדה בדירוג של ממשלת ארה"ב ביחס למאבק בסחר בבני אדם.

אז מה אפשר לעשות?
כדי להבטיח גיוס הוגן ומפוקח של עובדים לישראל, תוך מניעת תרמיות וניצול עובדים בדרך, על מדינת ישראל לנקוט באמצעים באים:

📌 לדאוג לכך שמהגרי עבודה ברישיון יגיעו לישראל רק באמצעות הסכמים בילטראליים, ולאסור הגעה לא מפוקחת.
📌 במידה וחברות זרות ירצו להביא איתן עובדים ותיקים ומיומנים, פעולה בלתי אפשרית במסלול הבילטראלי, יש לוודא שאכן מדובר בעובדים ותיקים ומיומנים ולא בעובדים חדשים שהוחתמו על שטרי חוב.
📌 לדאוג למנגנון פעיל למעבר עובדי חברות זרות בין מעסיקים בבניין או תעשייה (נכון להיום עובדי חברות הביצוע יכולים תיאורטית לעבור בין החברות הזרות המועטות – אך בפועל הניידות נשארת על הנייר ועובדים לא מצליחים לעזוב מעסיק).
📌 אין לאפשר מסלולים פרוצים להבאת עובדים, בכסות של "מתנדבים" או "מומחים זרים".
📌 יש לבטל את מסלול ה"משתלמים בחקלאות". ככל שמדינת ישראל מעוניינת בהבאת עובדים נוספים למשקים החקלאיים, יש לאפשר זאת על ידי הגדלת מכסות העובדים וחתימה על הסכמים בילטראליים עם כלל מדינות המוצא.

הדוח המלא מופיע למטה וגם כאן.

Loader Loading...
EAD Logo Taking too long?

Reload Reload document
| Open Open in new tab

Download/להורדת המסמך