26-03-2009

מאת: סלוא עלינאת, קו לעובד

כפר נסאריה ,נמצא במרחק של כשבעה קילומטרים ממחסום אל-חמרה המפריד את בקעת הירדן מהשטח הפלסטיני בצפון הגדה. קשה להתעלם מהטבע היפה בעונה זו. ירוק בכל עבר, החיים הכפריים נראים שלווים. משיחות עם תושבי הכפר, העובדים בהתנחלויות הישראליות הסמוכות, מצטיירת מבעד לפסטורליות תמונה עגומה של ניצול.

בשאר שתיה, תושב הכפר, עבד כחשמלאי אצל מעסיק ישראלי מהבקעה במשך כ-28 שנים. לפני כשלוש שנים נפגע בתאונת עבודה, כאשר עמוד חשמל פגע ברגליו במהלך העבודה. בשאר מספר שהמעסיק זרק אותו מחוץ להתנחלות מבלי לספק לו טיפול רפואי ומבלי לדווח על המקרה למשטרה “הוא רצה להעלים אותי מהשטח כמה שיותר מהר כדי שלא יהיו הוכחות על התרחשות התאונה. אני סובל מכאבים ברגליים עד היום, התרופות שאני מקבל לא עוזרות. בבית החולים בשכם שלחו אותי לפיזיותרפיה עוד לפני שסיימתי את הטיפול”.

הכפר שמונה כ- 8000 איש נשען על עבודה בהתנחלויות. העובדים זורמים למחסום החל מהשעה 2:00 בבוקר כדי להספיק להתייצב בשעה 6:00 בעבודה. אלפי עובדים עוברים את מחסום אל-חמרא כדי לעבוד בבקעה.
בנו של בשאר היה מעורב גם הוא בתאונת עבודה במושב משואה בבקעת הירדן, כאשר חמישה עובדים, אשר עבדו על מנוף בגדיד תמרים במושב נפלו מגובה של כשבעה מטרים. בשיר דראוושה, בן 58 מכפר טלוזה, שהיה מעורב בתאונה מספר: “הבעיה בעבודה היא שכל אדם מקבל תפקיד מבלי לקבל הכשרה, כמו למשל נהג המנוף שכלל אין לו רישיון. פשוט זורקים אותנו במטע ודורשים עבודה ללא הסבר. התאונה קרתה כשעבדתי על סל המנוף ופתאום נפלתי עם העובדים האחרים. אומרים שהיה שבר בזרוע המנוף. פינו אותנו לבית החולים ביריחו. עברתי טרטורים מרופא אחד לאחר בבתי החולים ברשות. העקב ברגלי נשבר והתנפח, הגבס לא עזר. יש לי שברים בגוף. אינני מצליח לזוז מהמיטה. הרופא אמר לי שאם לא אעבור ניתוח לא אצליח ללכת תוך ששה חודשים. אינני יודע מה לעשות. אין לי כסף לניתוח, הקבלן והמעסיק לא עזרו לי בגרוש. עבדתי 5 שנים במקום הזה והרווחתי 40 ₪ עבור יום עבודה, היום אפילו את המעט הזה אין לי”.

המקרה של דרוואשה אינו ייחודי. במושבים הישראלים בבקעת הירדן ממהרים להתחמק מטיפול בתאונות העבודה. עובדים פלסטינים, המעורבים בתאונות קלות יחסית, חוזרים לעבודה ללא כל פיצוי. אלה שנותרים עם פצעים או שברים קשים נאלצים לפנות לבית חולים פלסטיני אשר אינו מכיר בתאונות עבודה בהתנחלויות. המשמעות היא אי קבלת טיפול רפואי הולם, אי-כיסוי של חודשי ההיעדרות הראשונים ואי תשלום גמלת נכות. ישנם עובדים שוויתרו על הגשת תביעות על מנת להבטיח מקום עבודה לבני משפחותיהם אצל אותו מעסיק.