19-01-2011

בית-המשפט העליון – בהרכב השופטים ארבל, רובינשטיין ומלצר פסק ביום,19.1.2011, כי מבקשי מקלט יוכלו לעבוד עד להכרעה בבקשות המקלט שלהם.

העתירה הוגשה על-ידי הקליניקה לזכויות פליטים באוניברסיטת תל-אביב בשם שמונה ארגוני זכויות אדם (*) כנגד החלטת ממשלה מיולי 2010, שקבעה שהחל מה- 1.9.2010 יתחיל משרד הפנים לקנוס מעסיקים של מבקשי מקלט בגין העסקה שלא כדין. פסק הדין מהיום הפך את החלטת הממשלה, וקבע שלא ניתן לקנוס מעסיקים של מבקשי מקלט.

העתירה הוגשה על ידי הארגונים במטרה לאפשר למבקשי מקלט השוהים בישראל, וביניהם אריתראים וסודנים, הזכאים להגנה קבוצתית ושאינם ברי גירוש (עפ”י אמנת האו”ם לפליטים שעליה ישראל חתומה) לחיות בכבוד ולעבוד לפרנסתם. זאת במטרה לשמור על צביונה של מדינת ישראל כמדינה הומאנית המאפשרת לפליטים להתקיים בכבוד מבלי להידרדר לרעב ולפת לחם.
בעקבות הגשת העתירה, הודיעה המדינה שמועד האכיפה יידחה עד להקמת “מרכז שהייה למסתננים” בדרום הארץ. בית-המשפט העליון קבע שהעתירה מוקדמת – שכן בניית המרכז טרם החלה, וכי העותרים יוכלו לשוב ולפנות לבית-המשפט לקראת תחילת פעילותו של המרכז.
בינתיים, בית-המשפט העליון הבהיר שבתקופת הביניים לפחות, יוכל כל מבקש מקלט בישראל – תהא אשר תהא מדינת אזרחותו – לעבוד, במובן זה שמעסיקיו לא ייקנסו.

עו”ד יונתן ברמן ממוקד סיוע לעובדים זרים: “אנחנו מברכים על כך שבית המשפט מכיר בזכותם של מבקשי מקלט לחיות בכבוד ולא לרעוב לפת לחם. בית המשפט אמנם לא הורה לתת רשיונות עבודה למבקשי מקלט הזכאים להגנה קבוצתית שאינם ברי גירוש, אריתראים וסודנים, אבל עיגן בפסק דין את התחייבות המדינה לא לקנוס ולא להעמיד לדין מעסיקים”.

ביחס לאזרחי אריתריאה וסודן, אשר נהנים בישראל מ”הגנה קולקטיבית” מפני הרחקה, בית-המשפט רשם את התחייבות המדינה שלא לנקוט כל פעולות אכיפה כנגד מעסיקיהם לפני שיוקם המרכז. גם ביחס למבקשי המקלט ממדינות אחרות, ציינו השופטים כי “אנו יוצאים מנקודת הנחה כי לא תתבצע אכיפה כלפי מעסיקים של מי שבקשת המקלט שלו תלויה ועומדת”.

(*)הארגונים שהגישו את העתירה: קו לעובד, אס”ף, מוקד סיוע לעובדים זרים, האגודה לזכויות האזרח בישראל, מרכז לקידום פליטים אפריקאים, שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם, רופאים לזכויות אדם, והמרכז לפלורליזם יהודי.