27-08-2007

בית-הדין הארצי לעבודה קיבל ערעור של עובד רומני שביקש ממנו לקבוע כי ההסכם הקיבוצי בענף הבנין חל עליו. פסק הדין של בית הדין האיזורי, קבע שההסכם הקיבוצי חל רק על עובדים “יומיים” או “חודשיים”, אך לא על עובדים ששכרם מחושב לפי שעות. העובד ערער על החלטת בית הדין האזורי, ועמותת ‘קו לעובד’ הצטרפה לערעור כידידת בית המשפט.
עמדתה העקרונית של  ‘קו  לעובד’ הייתה כי חישוב שכרו של עובד בניין לפי תעריף שעתי אין בה כדי להוציאו מתחולת ההסכם הקיבוצי בענף הבנין. נוהג מקובל בענף הבנייה הוא לחשב את שכרם של הפועלים על בסיס שעתי, ואולם עובדים אלו מועסקים על פי רוב במשרה מלאה. אין כל הגיון בשלילת הזכויות המוקנות מכוח ההסכם הקיבוצי דווקא מאותם עובדים קשי יום, החלשים ביותר בענף התעסוקתי המוסדר בהסכם הקיבוצי, כך שההסכם הקיבוצי יחול – סופו של דבר – על קומץ מנהלי עבודה ותו לא.

כאמור, בית הדין הארצי קיבל את הערעור ופסק כי ההסכם הקיבוצי חל על העובד. כב’ השופט צור (בהסכמת כל חבריו להרכב) כתב:

“שכרו של המערער – כמו שכרם של חבריו הפועלים הזרים – מחושב אמנם על בסיס של שעת עבודה, אך אין חולק כי הוא הובא לישראל כדין על מנת לעבוד בה בהיקף מלא ולא לעבודה חלקית או מזדמנת. כך היה למעשה לאורך כל תקופת העסקתו של המערער בישראל. מכאן שבאופן אמיתי המערער וחבריו הם עובדים במשרה מלאה על בסיס חודשי ודרך חישוב שכרם על בסיס של שעות עבודה אינה גורעת ממעמדם זה. זאת ועוד, אין כל הצדקה עניינית להוצאתם של העובדים הזרים המועסקים על בסיס שעתי מגדר כלל העובדים הזרים בישראל ובפועל להפלותם לרעה ביחס לכלל חברי קבוצה זו.
לסיכום נקודה זו יש לקבוע כי ההסכם הקיבוצי בענף הבניה, על תוספותיו – לרבות הסכם תש”ס – חל על העובד ומכוחו הוא זכאי לדמי כלכלה ותמריץ על אי העדרות מן העבודה”.

עע 000453/06 ניקולא דאטקו נ’ . י. שומרוני בע”מ וש.כ. מאגרי אנוש בע”מ