21-01-2016

בסוף חודש דצמבר יצא צוות “קו לעובד” לביקור עובדים במושב ערוגות במועצה האזורית באר טוביה בכדי לתת מענה לשאלות העובדים, לשמוע על תנאי העסקתם וליידע אותם על זכויותיהם. במפגש נכחו 22 עובדים המועסקים ע”י שני מעסיקים שונים. כיוון שהגיעו עובדים המועסקים אצל שני מעסיקים שונים, יכולנו לזהות דפוסים חוזרים בהפרות של זכויות העובדים – לצד דיווחים על הפרות שכיחות בהן אנו נתקלים באופן תדיר, עלו גם דיווחים על הפרות חמורות וחריגות שיפורטו להלן:

ביקור עובדים מושב ערוגות 007דוגמאות להפרות שכיחות בקרב עובדים במגזר החקלאי, עלו גם מדיווחי העובדים בביקור הנ”ל. אלו כללו אי תשלום שכר מינימום ושכר בעבור שעות נוספות כחוק (מעסיק א’ שילם 150 ש”ח ליום עבודה ו-22ש”ח לכל שעה נוספת, מעסיק ב’ שילם 140 ש”ח ו-20 ש”ח לכל שעה נוספת). בנוסף דווח על אי מתן תלושי שכר לעובדים, אי פתיחת חשבון בנק בישראל ואי מתן ימי חג וימי חופשה כחוק.

 

ביקור עובדים מושב ערוגות 024הפרה חמורה שהתגלתה תוך כדי שיחה עם העובדים בנוגע  לטיפול רפואי, העידה כי הם אינם מעודכנים בדבר ביטוח הבריאות המגיע להם כחוק; העובדים לא צוידו בכרטיס קופ”ח, הם אינם יודעים היכן נמצא המרכז הרפואי הקרוב למקום מגוריהם ולמעשה, למעט עובדים בודדים, הרוב לא ביקרו עד היום אצל רופא בישראל. העובדים אינם יודעים למי לפנות במקרה של סיוע רפואי ולא היו מודעים לכך שעומדת בפניהם הזכות לביטוח בריאות (המעסיק מחויב לפי חוק להסדיר ביטוח רפואי לכל עובד).

נושא הטיפול הרפואי חמור אף יותר בהקשר של עובדים אשר מבצעים עבודות קבועות עם חומרי הדברה. בביקור הנ”ל, אחד העובדים דיווח כי הוא מרסס (בעונה) במשך 5-6 שעות ביום, 5 פעמים בשבוע, מבלי שעבר הדרכה קודם לכן; עובד אחר דיווח כי הוא עובד עם חומרי הדברה במשך 3 חודשים שלמים (בעונה), בכל ימות השבוע (10 שעות בממוצע), לעיתים גם בשבתות. שני העובדים דיווחו על מקרים שבהם הרגישו ברע לאחר העבודה עם חומרי ההדברה; הם דיווחו למעסיקם על חולשה, עייפות מוגברת, ובמספר מקרים גם על הקאות, ואף על פי כן לא זכו להיבדק ע”י רופא. עובד נוסף סיפר שסבל מחום גבוה, ועובד אחר סיפר כי מלבד חום הוא סבל מפריחה על ידיו. אותו עובד נבדק ע”י רופא פעם אחת בלבד, זאת לאחר שחש רע במיוחד ולא הצליח לקום ממיטתו במשך יומיים שלמים.

בהמשך השיחה, סיפרו העובדים על שעות עבודה ממושכות בניגוד למותר בחוק. עובדים מקב’ א דיווחו כי אורך יום עבודה ממוצע בחורף הוא 16-17 שעות; עובדים מקב’ ב דיווחו כי יום עבודה ממוצע עומד על 10 שעות; זאת בזמן שלפי חוק מותר להעסיק עובדים במשך 4 שעות נוספות ביום בלבד, ובתנאי שסך השעות הנוספות לא יעלה על 12 בשבוע. ימי עבודה הארוכים, עליהם דיווחו העובדים מקב’ א (גם אם מדובר על מספר חודשים בעונה בלבד) עשויים להוביל לתשישות וחולשה מוגברת, לגרום נזקים מצטברים לבריאותם של העובדים להגביר את ההסתברות לתאונות העבודה עקב התשישות.

ביקור עובדים מושב ערוגות 030 ביקור עובדים מושב ערוגות 028 ביקור עובדים מושב ערוגות 011ביקור עובדים מושב ערוגות 018תיאור תנאי מגוריהם העלה כי בחודשי הקיץ הופך החום בחדרי העובדים לקשה מנשוא. בימי החורף חודרים מי גשמים מבין הסככות שבין החדרים, כך שהאדמה במעברים אלה הופכת לבוץ. כדי להימנע מדריכה על הבוץ העובדים משתמשים ברפסודות עץ רעועות למעבר בין החדרים, דבר אשר מסכן את בטיחותם. בנוסף, הציוד בחדרים, כגון מיטות, שמיכות ותנורים נרכש בידי העובדים עצמם או נמסר להם מעובדים קודמים.

העובדים דיווחו  כי עד חודש נובמבר 2015 לא קיבלו את שכרם בארץ, למעט מקדמה על סך 1000 ש”ח בלבד. יתרת השכר הועברה ע”י המעסיק ישירות לתאילנד, והעובדים מעולם לא קיבלו קבלות, או מסמכים כלשהם המעידים על ביצוע ההעברה ופרטיה. בכדי לדעת מה הסכום שהועבר לעובדים, הם הסתמכו על דיווחים בעל פה מבני משפחה, חברים וכמובן מהמעסיק עצמו. יחד עם זאת, העובדים טוענים שהמעסיק שלח סכומים נמוכים מאלו המגיעים להם בעבור עבודתם, ובנוסף ההעברות התרחשו רק בסביבות ה-20 לכל חודש. מצב זה השתנה החל מחודש נובמבר, לאחר שמפקח מטעם משרד הכלכלה ביקר במשק וככל הנראה הבהיר למעסיק את חובותיו. את משכורת חודש דצמבר 2015 קיבלו העובדים במלואה, ישירות ובמזומן. מיותר לציין את החשיבות שבתשלום שכר באופן שיהיה זמין לעובד, שכן רק כך יוכל לשמור על עצמאותו הכלכלית ולהיות אחראי על הכנסותיו. כאשר השכר אינו מועבר ישירות לעובד, ואין ביכולתו לעקוב אחר הכנסותיו או לנהל את הוצאותיו באופן עצמאי, נוצרת תלות מסוכנת (ובלתי  חוקית) במעסיק, והעובד הלכה למעשה תלוי בו לצורך כלכלתו השוטפת.

עובדים מקב’ ב’ דיווחו כי המעסיק שלח אותם פעם אחת לעבודה בבניין למשך מספר ימים. דבר זה נוגד את הנחיות העסקת מהגרי עבודה, שכן על חקלאי להעסיק את עובדיו אך ורק בעבודת חקלאות באזורים שדווחו למשרד החקלאות. הנחיה זו מחדדת את המובן מאליו, והוא שהעובד הגיע לישראל לשם עבודה חקלאית ואיננו רכוש המעסיק שניתן לסחור בו ול”השכירו” לכל עבודה מזדמנת העולה על רוחו. אותם עובדים דיווחו גם שהמעסיק לקח מהם את דרכוניהם מרגע תחילת תקופת ההעסקה, וכאשר שאלנו אותם לגבי מספר דרכוניהם חלקם לא זכרו את הפרטים. לקיחת דרכון מעובד הינה עבירה פלילית חמורה אשר פוגעת באופן עקיף בחופש התנועה שלו, מכיוון שאין ביכולתו להציג בפני רשויות החוק מסמכים מזהים במעידים על מעמדו.

ביקור עובדים מושב ערוגות 017 ביקור עובדים מושב ערוגות 010 ביקור עובדים מושב ערוגות 022 ביקור עובדים מושב ערוגות 008

לסיכום, בביקור העובדים נתקלנו בהפרות רבות של זכויות העובדים, כגון אי תשלום שכר מינימום, אי מתן תלושי שכר, העסקה ממושכת ללא תשלום ראוי ובניגוד לחוק, חוסר נגישות לשירותי הבריאות, העסקה מסוכנת עם חומרי הדברה, מגורים לא ראויים, חוסר מודעות בקרב העובדים לזכויותיהם, ועוד. חמורות במיוחד הן העדויות על על הפגיעה בעצמאותם של העובדים: לקיחת הדרכון ע”י המעסיק, שליחה (גם אם חד פעמית) לעבודה בתחום הבניין, העברת השכר ישירות לחו”ל (ואי פתיחת חשבון בנק בישראל – בניגוד למתחייב כחוק), וחשד של העובדים לתשלום מופחת שאינו תואם את שעות עבודתם בפועל.

בביקור יידענו את העובדים בנוגע  לזכויותיהם, ענינו על שאלותיהם השונות ומילאנו עימם טפסי תלונות אותם שלחנו לרשויות המתאימות. בנוסף שיגרנו מכתבים למעסיקים עצמם, המפרטים את תלונות העובדים. לפניותינו צירפנו זכותון המפרט את זכויות מהגרי העבודה בענף החקלאות, זאת על מנת לידע את המעסיקים באשר להפרות החוק שהם מבצעים ולדרוש את אכיפתן.

ביקור עובדים מושב ערוגות 005