20-06-2011

באחד הימים בשבוע שעבר יצאנו לבקר עובדים תאילנדים שהתלוננו על אי תשלום שעות נוספות. מצאנו אותם לאחר שעות העבודה, בקרוואן מבודד ליד מנזר לטרון, מוקף בנוף פסטורלי מרהיב ביופיו. המעסיק גר במושב גפן הסמוך.
הקראוון המשמש למגורים ידע ימים טובים יותר. כנראה הוקצה למגורי העובדים התאילנדים לאחר שלא התאים כבר לכל שימוש אחר. התקרה והקירות מלאים סדקים. בצמוד לקראוון נמצא מטבח מאולתר פרוץ בשני צדדיו ובו מקרר, ללא ארונות. על ווים תלויות שקיות בשורה ישרה ומהוות מעין מדפים למצרכים השונים.
בחוץ ראינו גיגית גדולה המשמשת כאמבטיה וצמוד לה ברז עם צינור; המקלחת. מאחורי הקרוואן ישנו חדרון בשטח מטר וחצי גם הוא פרוץ ובו מתקן חימום וברז לרחצה.

כך הם גרים כבר שלוש שנים. קשה לדמיין איך הם מסתדרים בחורף ברוחות העזות ובגשמים. לאורך התקרה והקירות ראינו ניסיונות לא מוצלחים לסתום את הסדקים בלוחות דיקט ובסיליקון.
למרות התנאים, בלט הסדר המופתי במטבח המאולתר ובפינות השינה שצופו בטפטים נעימים למראה. העובדים קנו אותי ביכולתם לשמור על כבוד אנושי למרות ששיכנו אותם במקום שאינו ראוי למגורי אדם.
כבר יומיים הם עובדים ימי עבודה רגילים, שמונה שעות. הם הודיעו למעסיקם שהם מפסיקים לעבוד שעות נוספות כי לא משלמים להם תוספת. לדבריהם הם מקבלים 16 ₪ נטו, לכל שעה נוספת. שכר המינימום לשעה ברוטו הוא 21.92 ₪.

מנהל העבודה הפלסטיני שהיה במקום הסביר לנו שזה התעריף המקובל לשעה נוספת בכל המושבים מסביב. האמנו לו. הקרטל הזה אינו חדש לנו. לגבי המגורים אמר שהם מנסים להעביר את העובדים לגור בחדר במנזר וכי תתקיים פגישה ואולי זה ייסגר.
העובדים ביקשו שנעזור להם למצוא מקום עבודה אחר. הסברנו שאין לנו אפשרות. ידענו שהסיכויים שהם יצליחו לעבור למקום אחר קלושים וכי במידה והם לא ימצאו מקום עבודה חלופי, יאלצו כנראה לצאת מהארץ למרות שתקופת השהייה המותרת מאפשרת להם להישאר עוד שנתיים. למעלה משנתיים עובדים הם על מנת לשלם את החוב לדמי התיווך ששילמו ורק בשלוש השנים הבאות יוכלו לחסוך על מנת ולהעלות, ולו במעט, את רמת חייהם בחזרתם לתאילנד.

גופים שעוסקים בהשמת מהגרי עבודה מתאילנד אצל חקלאים בישראל אינם ששים, בלשון המעטה, לשבץ את העובדים אצל מעסיקים אחרים. הם מנסים להוציא את העובדים מישראל ולהכניס במקומם עובדים חדשים, שמשלמים שוב דמי תיווך העומדים על ממוצע של 11,000$ לאדם. לאחרונה, חתמה ממשלת תאילנד, על הסכם עם ארגון ההגירה הבינ”ל (IOM) עליו חתומה גם ישראל, מה שיגרום לפיקוח על הבאת עובדים לישראל ועל תשלום דמי התיווך המופקעים.

המאבק להכנסת ארגון ה IOM במטרה שיפקח על ה”גבייה השחורה” של דמי התיווך
החל עוד בשנת 2004, במהלכו הוגשה עתירה לבג”ץ לחייב את ממשלת ישראל לעמוד בהחלטתה להביא עובדים באמצעות ה IOM. לאחרונה, נחתם הסכם זה הם עם ממשלת ישראל והן עם ממשלת תאילנד.
תפקידינו הוא להמשיך לדאוג כי זכויות העובדים התאילנדים בישראל לא תופרנה, כי העובדים יוכלו לעבור בין מעסיק למעסיק ככל בני האדם וכי ממשלת ישראל, ארגון ההגירה הבינ”ל וממשלת תאילנד יעמדו בהבטחותיהם להגן על העובדים.

מאת: חנה זהר, רכזת טיפול בעובדים ישראלים ופלסטינים