15-08-2018
בשעה בה משרדי “קו לעובד” מתמלאים, מדי יום, במהגרי עבודה שלא מצליחים לממש גם עכשיו את זכויותיהם הבסיסיות בעבודה קשה – ראש הממשלה בוחן אפשרות להכאיב להם עוד בעתיד. הוא מבקש למנוע מהם שכר מינימום וזכויות פנסיוניות באמצעות הטיעון ש”בתאילנד מרוויחים פחות” וקישור פופוליסטי בין מחירי הפירות והירקות לזכויות עובדים. הציבור הישראלי, כך מאמין נתניהו, יסכים לכל מהלך פוגעני באם יראה מול עיניו הבטחה ערטילאית לסל קניות מוזל.

השפעות צפויות של המהלך על העובדים? השלכות ארוכות טווח על החברה הישראלית? שיקולי מוסר ומצפון? לא בבית ספרנו.

ב”קו לעובד” מכירים היטב את השיטה הזו, המאפשרת העסקה בתת-תנאים של אוכלוסיות מוחלשות – ויודעים למתוח קו בין מגמות מסוכנות שכאלו לזליגה מהירה של הקומבינה לשוק העבודה הישראלי. לא ניתן לקיים שווקי עבודה מנותקים, לזרים ולישראלים, ולקוות כי העושק יהיה מנת חלקם של אלו שאנחנו רגילים לנצל. הנתונים מדברים בעד עצמם: דפוסי העסקה של עובדים זרים הועתקו בהדרגה לעובדים ישראלים: אם בעבר אחוז אפסי של הישראלים הועסק בשכר שעתי – כיום מדובר בשליש משוק העבודה; אם בעבר העסקה ישירה הייתה ברירת מחדל – היום מגזרים שלמים נשלטים בידי חברות כוח אדם. איך זה קורה? כמו תמיד. פולואו דה מאני.

אה, ויש עוד רעיון מהפכני שמציע נתניהו, היוצא מגדרו כדי להוזיל את עלויות ההעסקה של מהגרי העבודה בחקלאות: בואו נביא אפריקאים, נשלם להם 2,600 ש”ח בחודש, נספר להם שאנחנו מלמדים אותם חקלאות – ו… וזהו בעצם.

לא מאמינים?

לחצו כאן לכתבה המספרת על התכנית המפוארת של נתניהו.

כאן למאמר דעה שכתבנו על התכנית עם Hanny Ben Israel, מנחת הקליניקה לזכויות פליטים ומהגרים.

כתבה על ניסיון קודם של נתניהו להוציא לפועל את המהלך (ועמדתם המנומקת של משרד האוצר, משרד העבודה וההסתדרות).

כתבה על העובדים התאילנדים (אלו שמעל לראשם מתנהל כל הדיון הזה) המתקשים שנים לקבל אפילו את שכר המינימום הנחשק.