10-01-2017

** בוקר טוב לכל חברות כח האדם בסיעוד בישראל, לתשומת לבכן – השנה היא 2017 **

אחד ההישגים הבולטים של “קו לעובד” בכל הנוגע להגירת עבודה הוא ביטול הסדר הכבילה – הסדר לפיו העובד כבול למעסיק עבורו הוזמן, ובסיום ההעסקה, מכל סיבה שהיא וללא קשר לפרק הזמן בו הועסק, עליו לצאת מישראל או שהופך לשוהה בלתי חוקי.

וכאילו שלא חלפו למעלה מעשר שנים מאז פסק בג”ץ שהסדר הכבילה הוא למעשה “עבדות מודרנית”, מגיעה לישראל ביוני 2016 עובדת סיעוד מהפיליפינים, ומחזיקה בידה חוזה עבודה עליו הוחתמה טרם הגעתה שנדמה שנכתב לפני למעלה מעשור. על פי החוזה, אם תפוטר, על המעסיק להמציא עבורה “מכתב שחרור” שיאפשר לה לעבור למעסיק אחר או להשיב אותה חזרה למולדתה. העובדת עצמה תהא רשאית לסיים את עבודתה רק אם תסבול מפגיעה גופנית, לא ישולם לה שכר במתכוון או תועסק באופן בלתי חוקי.

ומה יקרה אם אחד הצדדים יפר את החוזה? כל סכסוך יוסדר על ידי השגרירות הפיליפינית יחד עם הסמכות המוסמכת בישראל או בפיליפינים. וואו.

האם העובדת זכאית לתשלום פנסיה? חופשה שנתית? ימי חג? החוזה כלל לא מזכיר את המונחים האלו.

והעובדת?
היא בישראל סה”כ חצי שנה. היתה משוכנעת שתנאי החוזה חלים עליה וכי כעת, שפוטרה לאחר חצי שנה בלבד (בנסיבות קשות כשלעצמן), תיאלץ לשוב לפיליפינים, וזאת לפני שהספיקה להחזיר אפילו מחצית מההלוואות שנטלה כדי לשלם דמי תיווך לא חוקיים בגובה 8,000$ לאותה חברת כח אדם ישראלית שהחתימה אותה על החוזה.