27-03-2007

מאת: חיים ביאור, דה מרקר

בג”ץ הורה בימים אלה למדינה לדווח לו תוך 60 יום כיצד היא מגינה על עובדים זרים מפני חיובם לשלם סכומי עתק למתווכים המפנים אותם לעבודה בישראל. הרכב בג”ץ בראשות נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש קיבל את ההחלטה בעקבות עתירה של עמותת קו לעובד, העוסקת בהגנה על זכויות עובדים ישראלים, פלשתינאים וזרים. היועץ המשפטי של העמותה, ד”ר יובל לבנת, טען בדיון שעובדים זרים נאלצים לשלם סכומי עתק למתווכים שונים בחו”ל ובישראל, כדי להסדיר לעצמם עבודה בישראל. לדוגמה, עובד מסין משלם כיום למתווכים בסין ובישראל 20 אלף דולר כדי להשיג אשרת עבודה בישראל ועובד מתאילנד משלם 10,000 דולר. החוק הישראלי מגביל את הסכום שרשאי מתווך עבודה לגבות מעובד זר המגיע לישראל ל-3,050 שקל (בנוסף לכרטיס הטיסה שהעובד משלם בעבורו).

מעתירת קו לעובד עולה כי במאי 2005 החליטה הממשלה שגיוס העובדים הזרים לעבודה בישראל ייעשה תחת פיקוחו של ארגון ההגירה הבינלאומי, “במטרה למנוע ניצול לרעה של העובדים הזרים וגביית עמלות מופרזות מהם”. ואולם, משרד החוץ מודה כי עד עתה ישראל לא חתמה על כל הסכם עם ארגון זה או עם המדינות שמהן מגיעים לישראל עובדים זרים.

בעקבות הגשת העתירה הודיעה המדינה על שינוי בעמדתה. בכתב תגובה שהגישה המדינה לבג”ץ, באמצעות עו”ד מיכל צוק, נאמר כי “בעקבות עבודת המטה שנעשתה, המדינה מוכנה לבחון אפשרויות להתקשרות בהסכמים דו-צדדיים עם חלק מהמדינות מהן באים העובדים הזרים לישראל, כדי להגביר את הפיקוח על תנאי גיוסם ואת שיתוף הפעולה בין המדינות בעניין זה”. באת כוח המדינה הוסיפה שנציגה של משרד התמ”ת נסעה באחרונה לתאילנד לסדרת פגישות עם אנשי משרד העבודה במדינה ועם נציגי ארגון ההגירה בינלאומי, כדי להסדיר את הגעתם של עובדים תאילנדים לישראל באמצעות ארגון ההגירה הבינלאומי. הדבר ימנע מעובדים אלה את הצורך לשלם סכומים גבוהים למתווכים, אלא סכום קטן יחסית, הנמוך מ-1,000 דולר.

הצהרות המדינה לא סיפקו את בייניש והשופטים אליקים רובינשטיין ומישאל חשין, שכתבו בהחלטתם כי חרף טענת הפרקליטות לא הוצגו בפניהם נתונים מספיקים המלמדים על ביצוע החלטת הממשלה. לפיכך, קצבו למדינה חודשיים כדי לעדכן את בית המשפט על טיפולה בעניין ההגנה על העובדים הזרים מפני סכומי התיווך המפורזים הנגבים מהם ועל המגעים בעניין הבאת העובדים באמצעות ארגון ההגירה הבינלאומי.