25-03-2008

מאת: ורד לי, הארץ

בקומת הקרקע של המקלט לפליטים בשדרות הר ציון בתל אביב, אבו, קצין לשעבר בצבא אריתריאה, מהסס להתראיין. כשהוא נעתר לבסוף הוא מבקש שלא נקליט אותו. “גם כאן רחוק מהבית”, הוא מבהיר בחשש, “אני לא מרגיש בטוח.

לא יודע אם מי ששומע אותנו כעת לא משתף פעולה עם הממשלה של אריתריאה”. אבו, בן 30, מספר כי “בשלב מסוים התחלתי לשים לב עד כמה הצבא והשלטון מושחתים”, ולפני שנה ברח לסודאן. “ברגע שברחתי, הממשלה באריתריאה תפסה את אמי ואחותי וכלאה אותן כבנות ערובה עד שאני אשוב”, הוא אומר. אחר כך החליט לברוח לישראל דרך מצרים. “האמנתי שזו מדינה דמוקרטית שתיתן לי מקלט מדיני”, אמר. כשהוא נשאל מה יעלה בגורלו אם יוחזר לאריתריאה, הוא אומר: “יירו בי מיד. אני מבוקש שם”.

החלטת רה”מ אהוד אולמרט להחזיר פליטים למצרים או למדינה אפריקאית אחרת מעוררת בהלה במקלט בהר ציון. “זה נכון?”, שואלים הנוכחים בהלם. “כל העולם יודע על הדברים המפלצתיים שהממשלה שלנו מחוללת”, אומר בייאוש האריתריאי עלא, בן 24.

זאורה בת ה-27 מהדקת לגופה את בתה, בת תשעה החודשים. בעלה שירת בצבא אריתריאה ובחר להימלט עמן לסודאן, שם נכלא. לפני כחודשיים, היא נמלטה עם בתה לישראל. “קשה פה”, היא אומרת, “לא תמיד יש אוכל לילדה, אבל אנחנו חייבים להישאר פה. אם נחזור, יירו בנו מיד”.