27-01-2010

מאת: אירית פורת, מתנדבת

 

המטפל הזר מכה את הזקן, הזקן מנצל את המטפלת – כולנו חלשים.
נשים, ילדים, זקנים, מטפלים זרים סובלים מגילויי אלימות נגדם מצידם של החזקים מהם. אתמול קראנו על מטפל מנפאל החשוד בכך שהתעלל בזקן.
אתמול נמצאה עובדת זרה מרומניה שנמצאת רק שלושה חודשים בארץ זרוקה ברחוב לאחר ששימשה שלושה חודשים שפחת מין של זקן מתעלל. אף אחד לא תיעד במצלמות נסתרות את שארע. היא והוא לבדו בדירה, היא זרה, יודעת רק את שפת ארצה.

הוא דרש ממנה את מה שדרש והיא, בצר לה, לא התנגדה, עד אשר לפני ארבעה ימים, העזה לומר “לא”, הוא דרש ממנה להסתלק והיא הלכה לרחוב, ללא מחסה, ללא אוכל, ללא שתייה, ללא כתובת. ארבע יממות. בתחילה הסתובבה, אחר כך, ישבה, אחר כך שכבה בחדר מדרגות. היו לה חלומות, לעבוד כמטפלת, לפרנס את ילדיה.

התעללות בחסרי ישע, בזרים, בזקנים מתרחשת במקום הכי אינטימי – בבית. אף אחד לא יודע דבר. כביכול, זקן חביב, עובד נפאלי מנומס, אב המפרנס כראוי את בני משפחתו. השכנים תמיד מספרים על זוג רגיל, מעולם לא נשמעו מן הבית צעקות. עד הגילוי. מישהו סבל זמן רב מאחורי הדלתיים הסגורות, מישהו נוצל, מישהו הושפל, מישהו הוכה ורומה ונרצח. ואף אחד לא ידע. עד כמה אנחנו רחוקים זה מזה, לא שומעים, לא יודעים, יום ועוד יום, אף אחד לא מבקר, אף אחד לא שואל.

מגיעה עובדת זרה, אף אחד לא מגיע לבקר ולברר איך היא מרגישה, האם התאקלמה, אף אחד לא משאיר כתובת למקרה חירום. והזקן – יום ועוד יום הכה אותו המטפל ואף אחד לא חש דבר. וילדים מוכים ונשים מוכות. כל אחד חזק ממישהו אחר וכול אחד גם חלש ממישהו אחר, לעתים אנחנו בצד החזק, לעתים בצד החלש, זה יכול לקרות לכול אחד מאיתנו.