11-06-2010

מאת: חנה זוהר, מנהלת

הוועדה לבחינת שכר מקסימום לבכירים במגזר הציבורי ובחברות הציבוריות דנה בימים אלה בהצעת החוק של חברי הכנסת שלי יחימוביץ’ וחיים כץ, לקביעת שכר מקסימום לבכירים. אחת הטענות שמעלים מתנגדי החוק, היא כי זו התערבות בשוק החופשי.

שכר מקסימום קיים במשק כבר הרבה זמן. זהו בעצם שכר המינימום, של יותר ויותר עובדים, למעלה מ- 30% מכוח העבודה. שכר המינימום הופך לשכר מקסימום בעזרת מנגנונים הפועלים בניגוד לעקרונות השוק החופשי, אך לזאת אין התנגדות.

עבודה בתחנות הדלק לדוגמא מוכרת כ”עבודה מועדפת”. צעירים משוחררי צבא מקבלים מענק ממשרד הביטחון אם עבדו שישה חודשים. במהלך עבודתם הם משתכרים שכר מינימום. לא ברור מדוע זכו חברות הדלק הריווחיות לסבסוד ממשלתי כזה. בשוק חופשי, אם אין ביקוש לעבודה בענף מסויים, מפתים את העובדים בשכר גבוה ובהטבות נילוות.
גם חברות התקשורת והטלפון הסלולרי מצאו דרך לשמור על שכר נמוך לעובדים. הן מחייבות אותם לחתום שאם יעזבו לפני תקופה קצובה (לרוב שנה) ישלמו קנס על עזיבה מוקדמת. הקנסות נעים בין 2,500 ל-4,500 שקל. הצידוק לכך הוא עלות ההכשרה שמקבלים העובדים. מדובר למעשה בהכשרה על התוכנות הייחודיות של החברות ומידע בסיסי ספציפי בנושאים בהם עוסקת החברה.

קליטת עובדים חדשים תמיד כרוכה בעלות נוספת למעסיק. בעבר נהוג היה לקבוע תקופת ניסיון לעובד ולמעסיק, שארכה בין 3-6 חודשים, במהלכם שילמו שכר נמוך יותר שקיזז את העלות הנוספת. היום כובלים עובדים למשך שנה מלאה בשכר נמוך הנושק לשכר המינימום.

בחברות התקשורת והסלולר נוטים לעבוד יותר סטודנטים כנציגי שירות ותמיכה, שכן מוצעת להם עבודה חלקית, במשמרות ובהתחשבות בזמן הבחינות. ברוב התלונות שהגיעו ל”קו לעובד” על גביית הקנסות, נמצא שהעובדים עזבו לפני תום התקופה הקצובה משום שכפו עליהם עבודה בשעות נוספות במידה שלא איפשרה להם להמשיך את לימודיהם.

עוד מנגנון לקיבוע שכר נמוך הוא העסקה בשעות נוספות באופן קבוע. חוק שעות עבודה ומנוחה מגביל את ההעסקה בשעות נוספות רק אם “תאונה או מאורע בלתי צפוי מראש מחייבים זאת, או כשיש לטפל באופן דחוף במכונות או בציוד, בהכנת מאזן שנתי, ברישום מלאי הסחורה ובמכירה שלפני חג”. במלחמת יום הכיפורים, בעקבות מצב חירום במשק בשל גיוס מילואים נרחב, הוצא צו שהקפיא את החוק באופן זמני. מאז הזמני הפך לקבוע.

אם החוק היה נאכף כלשונו, השוק היה מציע יותר משרות, מאזן ההיצע וביקוש היה משתנה לטובת העובדים והשכר במשק היה עולה. אמנם עבור השעות הנוספות משלמים תוספת של 25% בשעתיים הראשונות ו-50% לאחר מכן, אך התוספת נגזרת משכר נמוך מלכתחילה ואינה נכללת בהפרשות לפנסיה ולזכויות הסוציאליות הנילוות.

בענף הניקיון נחתם לא מזמן הסכם קיבוצי בין ההסתדרות לבין ארגון חברות הניקיון, בו נקבע שכר גבוה משכר המינימום. משרד התמ”ת התנגד והשר סירב לאשר “צו הרחבה” להסכם. זוהי התערבות ממשלתית מובהקת במנגנוני השוק לקיבוע שכר המינימום כשכר המקסימום לעובדים בענף הניקיון.

ניטרול המנגנונים הסמויים והגלויים לקיבוע השכר הנמוך, עשויים לגרום לכך ששכר הבכירים במשק יהיה יחסי ופרופורציונאלי יותר, בהתאם למצב השוק האמיתי ולשכר העובדים במשק.