01-05-2018

סקר “קו לעובד” בקרב למעלה מ-1200 עובדות ועובדים מראה:
בישראל 2018 – מהגרי עבודה לא זוכים לתנאי עבודה כחוק.

נתונים שנאספו על ידי ארגון “קו לעובד” מראים בבירור: רובם המכריע של מהגרי העבודה בישראל אינן זוכים לזכויות בסיסיות בעבודה. מרביתם עובדים שעות נוספות, ללא קבלת שכר מינימום, ולמעלה מ- 5 ימים בשבוע.
רק בתחילת החודש הגה פרופסור אבי שמחון, יו”ר המועצה הלאומית לכלכלה, רעיון ישן חדש: העובדים הזרים בתחום החקלאות והסיעוד לא יזכו לתנאים להם זוכים עובדים ישראלים, ומתוך הנחת העבודה שהדבר לא יפגע בעובדים הישראלים.

בדיקת “קו לעובד” לרגל האחד במאי יכולה להרגיע את שמחון: כבר עכשיו העובדים הללו אינם זוכים לזכויות העבודה הבסיסיות להם זכאים העובדים הישראלים.

למעלה מ-90% ממהגרי העבודה בישראל הינם עובדי חקלאות אשר מגיעים לישראל מתאילנד, ועובדות ועובדי סיעוד אשר מגיעות ברובן מהפיליפינים, וחלקן הקטן מסרי לנקה, נפאל, הודו, ומזרח אירופה.

נתונים שנאספו בקרב 434 עובדי חקלאות שהגיעו לקבלת סיוע ב”קו לעובד מראים כי :
76% עבדו שעות נוספות, 50% מהם למעלה מעשר שעות ביום. 66% עבדו 6-7 ימים בשבוע, ויותר ממחציתם אינם מקבלים שכר מינימום.

סקר נוסף שנערך בקרב 509 עובדי חקלאות מראה כי 72% אינם מקבלים תלוש שכר.

בקרב עובדות הסיעוד, אשר מהוות את החלק הארי של מהגרי העבודה בישראל, המצב אף גרוע יותר. חלקו נעוץ במצב החוקי של עובדות הסיעוד. בשנת 2013 פסק בג”צ כי למעשה חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על עובדות הסיעוד, ועל כן הן אינן זכאיות לשעות עבודה נוספות, מה שאומר שבפועל שעות העבודה אשר עובדת סיעוד יכולה לעבוד הוא 24 שעות ביממה, לאורך כל השבוע.

סקר “קו לעובד” מראה כי לא רק לחוק שעות עבודה ומנוחה הן אינן זכאות, אלא גם לימי מחלה, ולזכות לנוח בהם הן אינן זכאיות.

66% מהעונות לסקר העידו כי נאלצו לטפל במעסיק/ה שלהן גם כאשר היו חולות. זאת לאור העובדה כי במרבית המקרים היכולת למצוא מחליפ/ה בזמן מחלה מוטלת על העובדת, ופעמים רבות בלתי אפשרית. אפילו היכולת ללכת ולראות רופא, לאור הטיפול האינטנסיבי במעסיק, מוגבלת עד מאוד.

כמו כן עולה כי מפניות ל”קו לעובד” כי מרבית עובדות הסיעוד עובדות 7 ימים בשבוע, בלי קבלת יום מנוחה שבועי

לכתבת דבר ראשון – http://www.davar1.co.il/123939/