על העמותה - קו לעובד G-MS2RT09N2E
Left Menu
על העמותה

על העמותה

קו לעובד הינה עמותה ללא כוונת רווח, שמטרתה להגן על זכויות העובדים המקופחים ביותר במשק הישראלי. העמותה מסייעת לעובדים שזכויותיהם הופרו, באמצעות סיוע פרטני ופעילות ציבורית כוללת.
מדי שנה מסייעת עמותת קו לעובד לעשרות אלפי עובדים. בשנת 2015 עמד תקציב העמותה על כ-5 מיליון שקלים, כאשר לאורך השנה הוחזרו לעובדים בסיוע העמותה יותר מ-30 מיליון שקלים בעבור זכויות שנגזלו מהם.

עמותת קו לעובד הוקמה בשנת 1991 ופועלת מזה שלושה עשורים כדי להגן על זכויות העובדים המקופחים ביותר במשק הישראלי. העמותה מסייעת לעובדות/ים אזרחי ישראל, למהגרות/י עבודה, לעובדות/ים פלסטינים מהשטחים הכבושים, לפליטות/ים, למבקשי מקלט ולקורבנות סחר בבני אדם, ובמקביל פועלת לשינוי חקיקה ולהעלאת המודעות הציבורית בנוגע לזכויות עובדים.

העמותה מפעילה שני סניפים, מעסיקה 22 אנשי צוות ונעזרת בעשרות רבות של מתנדבות/ים. מדי שנה אנחנו מסייעות/ים לאלפי עובדות/ים לקבל כספים המגיעים להם, כאשר סך הכספים המושבים להם נאמדים בעשרות מיליונים.


דרכי פעולה:

  • מתן סיוע פרטני לעובדים במסגרת קבלת קהל, מענה אינטרנטי  ומענה טלפוני. באמצעות פניות אלו אנו מזהים תופעות רחבות של ניצול בשוק העבודה הישראלי, ומתמודדים איתן באמצעים מגוונים.
  • פעילות ציבורית: חשיפה תקשורתית, ליווי הליכי חקיקה וקיום דיאלוג שוטף עם משרדי הממשלה השונים.
  • פעילות משפטית: הפניית עובדים לקבלת ייצוג משפטי והגשת עתירות לבתי-המשפט בנושאים עקרוניים.
  • חינוך והסברה: העלאת המודעות לזכויות עובדים, בין היתר על ידי הפצת זכותונים אודות זכויות בעבודה במגוון שפות, פרסום דפי מידע ודוחות תקופתיים, עריכת סדנאות לעובדים ומתן הרצאות לציבור הרחב.
  • שיתוף פעולה רחב עם ארגונים בארץ ובחו"ל: בין היתר בפורום 'אכיפת זכויות עובדים' המתמקד בזכויות עובדי קבלן ובפרויקט משותף עם איגודי העובדים בשטחי הרשות הפלסטינית. כמו כן קו לעובד משתפת פעולה עם ארגוני חברה אזרחית בארצות המוצא של מהגרי ומהגרות העבודה המגיעים לישראל.

חזון העמותה:

חזונה של עמותת קו לעובד הינו חברה ישראלית בה כל העובדים, ללא הבדל מין, דת, לאום, גזע, גיל ומעמד חוקי בשוק העבודה הישראלי, זוכים ליחס של כבוד, מוערכים ותרומתם מוכרת דרך הגנה שלמה ומלאה על זכויות העובד שלהם.

עמותת קו לעובד שואפת למנוע התעללות או ניצול של עובדים באמצעות דרישה לתנאי העסקה הוגנים, אשר מתייחסים הן למקרים פרטניים והן לתופעה הכוללת של פגיעה בזכויות עובדים.

קו לעובד פועל, כאמור, בכמה מישורים במקביל:

  • העלאת מודעות עובדים: יידוע, העצמה וטיפול פרטני בעובדים שאין להם כתובת אחרת.
  • פעילות מול הכנסת והממשלה: התערבות לצורך שיפורי חקיקה, הגברת אכיפה והסבת תשומת הלב של משרתי הציבור לתופעות פסולות בשוק העבודה הישראלי.
  • תדלוק האחריות החברתית: קידום מדיניות ציבורית המכוונת להכרה בזכויות עובדים מוחלשים בשוק העבודה ותרגום צדק חברתי לצדק תעסוקתי.

שינויי חקיקה ותקנות חדשות:

  • הצעת חוק תשלום גמלאות מחליפות: גמלת תאונת עבודה, מילואים, לידה, אבטלה או פשיטת רגל של המעביד, המבטיחה שכר בביטוח הלאומי שאינו פחות משכר המינימום – גם אם המעסיק שילם פחות משכר המינימום.
  • תיקון חוק שכר מינימום: נטל ההוכחה לתשלום שכר מינימום לעובדים – לפי שעות העבודה בפועל -יהיה על המעסיק. התיקון נעשה בפורום חוק שכר מינימום.
  • הצעת חוק אחריות מזמין השירות: היוזמה נמצאת על שולחן ועדת העבודה והרווחה לקריאה שנייה ושלישית. המודעות לנושא הושרשה במשק ואף נכללת בהוראת מנכ"ל משרד התמ"ת.
  • תיקון סעיף 24 לחוק הגנת השכר: משמעות התיקון הינה חובת מתן תלושים עם מידע מפורט ומדויק וכן תדפיס שעות העבודה.
  • חוק הגברת האכיפה (ממנו נגזר חוק אחריות מזמין השירות): החוק גרם להרחבת והעמקת הפיקוח של משרד התמ"ת על מעסיקי עובדי קבלן ומזמיני שירותים מעובדי קבלן. החוק תרם להעלאת מצבם העגום של עובדי הקבלן הישראלים לסדר היום הציבורי ומשרד התמ"ת יוצא מגדרו בפרסומים על החוק והזהרת מעסיקים מהפרתו. הן העברת החוק והן ההתגייסות המלאה של משרד התמ"ת למימושו הם תוצאה ברוכה של הנעת החוק ופעילות רבת שנים בחשיפת תופעת ניצול עובדי הקבלן.

הגשת בג"צים תקדימיים:

  • בג"ץ הסדר הכבילהעל פי הסדר הכבילה, הוטבע שמו של המעסיק בדרכונו של העובד כך שהיה מאבד את מעמדו החוקי אם עבד אצל מעביד אחר, או עבד בעבודה נוספת, והיה חשוף למעצר וגירוש על ידי יחידת אכיפה לזרים ומשטרת ההגירה. הסדר זה כובל את העובד למעביד שהזמין אותו ומכאן שמו. עמותת קו לעובד עתרה יחד עם ארגונים נוספים בדרישה לבטל את ההסכם ובית המשפט הורה למדינה לגבש הסכם חלופי.
  • בג"ץ גבעת זאב: עובדים פלסטינים שהועסקו על ידי חברות ישראליות בהתנחלויות באיו"ש דרשו שיוענקו להם זכויות על פי דיני העבודה הישראליים. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי יחסי העבודה החלים באיו"ש בהעסקת עובדים פלסטינים על ידי מעסיקים ישראלים כפופים לדין הירדני. בג"ץ קיבל את העתירה על פסיקת בית הדין הארצי לעבודה וקבע כי על העסקת העובדים הפלסטינים על ידי המועצה המקומית גבעת זאב, וחברות ישראליות פרטיות בתחומי המועצות המקומיות והאזוריות באזור יהודה והשומרון – חל דין העבודה הישראלי.
  • בג"ץ יולנדה גלוטן: עובדות הסיעוד אינן באות בתחולת חוק שעות עבודה ומנוחה, ולפיכך אינן זכאיות לכל תשלום עבור עבודה בשעות נוספות. העתירה ביקשה להחיל על אותן עובדות את חוק שעות עבודה ומנוחה אך פסק הדין החריג את אותן עובדות עניות ובלתי מאורגנות וקבע כי החוק לא חל עליהן. מדובר בהפליה חמורה על רקע מגדרי ועל רקע מוצא לאומי – מאחר ומרבית עובדות הסיעוד הן נשים-מהגרות. בהחלטה שניתנה בסוף הדיון, הוסכם כי היועץ המשפטי לממשלה יעדכן לגבי הסדרת עניינן של עובדות הסיעוד בחקיקה.

שינוי מנהלי:

  • הגברת פיקוח משרד התמ"ת והמשטרה על מעסיקי עובדים זרים: השיפור בא לידי ביטוי בהגדלת קנסות וכתבי אישום כנגד מעסיקים פוגעניים.
  • חלק בלתי מבוטל מדו"ח מבקר המדינה לשנת 2011 התבסס על חומר שנמסר על ידי קו לעובד, ממנו עולה ביקורת כנגד אי אכיפה של זכויות העובדים הפלסטינים בהתנחלויות. בעקבות הדו"ח הוגבר מספר הפקחים דוברי ערבית הפועלים מול מעסיקים בהתנחלויות.

שיפור תנאי העסקתם של מהגרי עבודה ומבקשי מקלט:

  • מאבק בדמי התיווך המופקעים: הצלחת הדחיפה להסכמים בילטראליים בין מדינות לגיוס העובדים. כיום מיושמים שני הסכמים כאלו, אחד עם ממשלת תאילנד לגיוס עובדים לחקלאות באמצעות ה-IOM (ארגון ההגירה הבינ"ל), והשני בענף הבנייה, בהסכם שנעשה עם ממשלת בולגריה ורומניה. גיוס העובדים במקרים אלו נעשה ע"י המדינות עצמן, וזה עומד בניגוד למגמה להפריט את גיוס העובדים.
  • הגבלת הבאת עובדים חדשים וחיוב העסקת עובדים ממאגר קיים: התקנה מרסנת את הדלת המסתובבת האחראית לכך שתאגידים מרוויחים מהבאת עוד ועוד מהגרי עבודה לישראל, מבלי לדאוג לתעסוקה מתאימה עבור העובדים הנמצאים בארץ.
  • הארכת זמן ההתארגנות לאחר סיום תקופת האשרה: הארכת תקופת ההתארגנות בטרם העזיבה מ-30 ל-60 יום, תרמה להרתעת מעסיקים מאי תשלום פיצויים ומאפשרת לעובדים לתבוע את זכויותיהם. עובדים העומדים בפני סיום תקופת האשרה ומעסיקיהם הועברו לבתי אבות או נפטרו יכולים להיות ממלאי מקום באופן חוקי.
  • ביטול נוהל עובדת זרה בהריון (אפריל, 2011), אשר חייב את העובדת ההרה לבחור בין הפסקת עבודה או שליחת התינוק לחו"ל כתנאי לחידוש האשרה.
  • עדכון נוהל אינטר ויזה שאפשר לעובדת לצאת לחופשת מולדת גם כאשר אינה מועסקת וגם כאשר חברת כוח האדם מסרבת לאשר את יציאתה.
  • שיפור רווחתן של עובדות הסיעוד – תופעות קשות של הטרדות מיניות, התעללויות והלנות שכר ארוכות התמעטו. פעולות שנקטו הרשויות בלחץ העמותה סייעו מאוד לשינוי בתחום זה.
  • שיפור רווחת מבקשי/ות מקלט ופליטים/ות – שיתוף פעולה הדוק ומתמשך עם ארגונים אחרים מנע את ניסיונותיהם של בכירים במשרד הפנים למנוע מפליטים לעבוד, וכיום הם יכולים לעבוד ולפרנס את עצמם ואת משפחתם.

    דוחות שנתיים

    דוח שנתי 2020
    דוח שנתי 2019
    דוח שנתי 2018
    דוח שנתי 2017


בזכות תרומתה לחברה הישראלית זכתה עמותת קו לעובד בפרסים, אותות ועיטורים רבים:

  • אות המופת של המועצה הלאומית להתנדבות בישראל
  • פרס יושב ראש הכנסת לאיכות החיים
  • עיטור המאבק בסחר בבני אדם מטעם נשיא המדינה
  • אות זכויות האדם על שם אמיל גרינצוויג ז"ל
  • ורד הכסף מארגון "סולידר"

כך זה היה: קו לעובד מציין 30 שנות אקטיביזם

https://youtu.be/kBYn-tWyNl8