 6/4/2010 |
בית הדין פסל ניכוי שנעשה משכרו של נהג, לכאורה בשל חוסר בסחורה
אחת התלונות הנפוצות לקווים החמים שלנו היא ניכוי חוסרים של סחורה או קופה, המוטל בעיקר על מוכרים בחנויות. ביום 6.4.2010 פורסם פסק דין, של בית הדין האזורי, ובו שוב נקבע כי ניכוי חוסרים מהשכר של העובד אינו חוקי. בית הדין פסל ניכוי שנעשה משכרו של נהג, לכאורה בשל חוסר בסחורה, תוך שקבע כי המעסיקה אינה יכולה להיות גם המשטרה, וגם בית המשפט. על המעסיקה היה להגיש תלונה במשטרה אילו חשדה בעובד או להגיש כנגדו תביעה, אולם קיזוז שהוא 'הוצאה לפועל' של הכרעתה אינו חוקי.
|
|
|
|
| 22/3/2010 |
בית הדין האזורי בתל אביב הורה להשיב לעובדת "קנס" אותו חויבה לשלם למעסיקה לאחר שעזבה מרצונה טרם חלפה שנת עבודה מלאה
בשבוע שעבר ניתן פסק דין בבית הדין האזורי בתל אביב, העוסק בבעיה המגיעה לפתחינו על בסיס כמעט שבועי, ואני נאלצים לכתוב עליה שוב ושוב ושוב: בעייתם של עובדים בשכר נמוך (שכר מינימום או מעט יותר מכך), המועסקים במוקדי טלפונים, במרכזי שירות לקוחות, ומוחתמים עם תחילת עבודתם על חוזה, לפיו לא יוכלו לעזוב את מקום העבודה לפני שחלפה תקופה מסוימת (לרוב – שנה), ואם יעזבו – יוטל עליהם קנס גבוה, לעתים בשיעור של שלושת רבעי שכרם החודשי. מסתבר שהחתמת עובדים זוטרים בשכר מינימום, על התחייבות שלא לעזוב את עבודתם – נהפכה לפרקטיקה שגורה לגמרי של מעסיקים. ככל הנראה עבודות מסוג זה הן עבודות שוחקות ביותר, ולמעסיקים אין כל עניין ונכונות לתמרץ עובדים באופן חיובי להישאר בהן (בדמות העלאות שכר, בונוסים או הטבות אחרות), ולכן הם בוחרים דווקא בתמריצים השליליים: הרתעת עובדים מפני עזיבת מקום עבודתם.
|
|
|
|
| 8/2/2010 |
חברת ניקיון שהפעילה עובדים באמצעות קבלני משנה – תשלם מלוא השכר לעובדים במידה וקבלני המשנה הפרו זכויותיהם
מיכאל בן צבי ומיכל תג'ר
בעיית העסקתם של עובדי ניקיון באמצעות קבלני משנה, הלכה ותפסה תאוצה בשנים החולפות. העסקה באמצעות קבלני משנה, היא מתכונת העסקה בעלת צורה של "שרשרת": מדובר בעובדי ניקיון, שמועסקים במתחם כלשהו, דוגמת בית ספר. בית הספר אינו משלם את שכרם או מגייסם לעבודה, אלא מתקשר עם חברת קבלן. אותה חברת קבלן, גם היא לא מגייסת את העובדים, אלא פונה למה שמכונה בשוק הזה "קבלן משנה". ולעתים, אף אותו קבלן משנה זה מתקשר עם קבלן משנה אחר. החולייה האחרונה בשרשרת הזו – היא המגייסת את העובדים והיא ה"מעסיקה" של העובדים לפי המבחנים הפורמלים להעסקה. כמובן, שכל חולייה בשרשרת הזו אמורה להרוויח דבר- מה. ומנגד, כמובן שהתשלום אותו בית הספר משלם עך שירותי הניקיון, היא המינימום האפשרי. מה בסוף מקבלים העובדים מכל השרשרת הזו? ברוב המקרים – הרבה פחות מכפי שמגיע להם.
|
|
|
|
| 4/1/2010 |
עובד שעבד רצוף- נטל הוכחת מתן זכויות על המעביד
בפסק דין של איוון מטיאשצ'וק נגד שלג לבן (1980) בע"מ מלפני שלוש שנים, הוכרע כי אם עובד הוכיח שעבד במשך כמה שנים ברציפות אצל אותו מעביד, עובר נטל ההוכחה על המעביד, להוכיח ששילם דמי חגים הבראה וזכויות נוספות.
"ביה"ד האזורי קבע כי המערער לא הוכיח כי עבד ביום הסמוך לפני החג ולאחריו, כנדרש בהסכם הקיבוצי הכללי ולפיכך אין הוא זכאי לדמי חגים, ובכך טעה. משהוכיח המערער כי עבד באופן סדיר, משך שנים רבות אצל המשיבה, חזקה כי הוא זכאי גם לדמי חג והנטל להוכיח כי נעדר בימים הסמוכים לימי החג מוטל על המעביד. לפיכך, המערער זכאי לדמי חג לתקופת 7 השנים האחרונות לעבודתו בניכוי הסך אותו קיבל מהמשיבה בגין רכיב זה, כשהוא נושא ריבית והצמדה מיום פיטוריו ועד התשלום בפועל."
|
|
|
|
| 23/2/2009 |
תביעתם של עובדי חברת האוטובוסים "דן"
בחודש ינואר 2008 הגשנו תביעה לסעד הצהרתי בשמם של ארבעה עובדים שהועסקו במשך שנים כמבקרים בחברת האוטובוסים "דן", באמצעות חברות כוח אדם. בספטמבר 2008 - עם כניסתו לתוקף של סעיף 12א לחוק העסקת עובדים בידי קבלני כוח אדם, המחייב קליטה ישירה של עובדי כוח אדם המועסקים למעלה מ-9 חודשים אצל אותו משתמש, פוטרו כל העובדים מחברת כוח האדם השעסיקה אותם, והעוברו ל"חברת שירותים" שיוסדה בידי דן. התוצאה, וככל הנראה גם המטרה, היתה מחיקת כל הוותק שצברו העובדים בהעסקתם הממושכת ב"דן", והדרתם ממערך הזכויות הקיבוציות החל על עובדי דן הישירים. הגשנו בשמם תביעה לסעד הצהרתי המכיר בהם כעובדי "דן", וקובע כי חלים יחסי עובד מעביד בינם לבין דן מתחילת העסקתם (לפי מבחני הפסיקה בנושא) או לחלופין, מכניסתה של הוראת סעיף 12א לחוק לתוקף.
להמשך לחצו כאן
|
|
|
|
| 15/10/2008 |
אושרה בקשה לתביעה ייצוגית נגד חברת שמירה אשר לא ביצעה הפרשות לפנסיה בניגוד לצו ההרחבה
החודש אושרה הגשת תביעה ייצוגית נגד חברת ב.ג. מוקד אבטחה בע"מ, קבלנית שמירה ואבטחה, בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה. הקבוצה שבשמה תוגש התובענה כוללת הן את העובדים המועסקים כיום ע"י המשיבה והן את העובדים שהועסקו על ידה במשך למעלה משישה חודשים, במהלך שבע השנים שקדמו למועד הגשת התביעה, קרי – החל מיום 3.3.1999, ושלא הופרשו עבורם כספים לקרן פנסיה בניגוד לסעיף י"ב לצו ההרחבה בענף השמירה והאבטחה.
|
|
|
|
| 14/8/2008 |
ביה"ד לעבודה קבע קריטריונים להבחנה בין חברת כח-אדם לבין חברת שירותים
בית הדין הארצי קבע: "אכן, יש חשיבות להבחנה בין "קבלן כוח אדם" לבין "קבלן שירותים", ולו מן הטעם שמי שהוא "קבלן שירותים" אינו מחויב בקבלת רישיון לפי הוראותיו של חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם. הנכון הוא שקבלן שירותים, מעצם שמו, הוא קבלן המספק מוצר מוגמר למזמין ומשכך, לא לקבלן כוח אדם יחשב, באשר אין הוא מספק שירותי כוח אדם. ויודגש, אספקת שירותים בכלל, בהבחנה מאספקת שירותי כוח אדם, משמעה הוצאת פונקציות שלמות מתוך המערכת הארגונית."
לקריאת פסק הדין לחצו כאן
|
|
|
|
| 21/7/2008 |
פיצויים בסך 35,000 ₪ עבור נזק לא ממוני לעובדת שפוטרה עקב הריון מיד לאחר קבלתה לעבודה
בפסק הדין אמירות חשובות לגבי העובדה שהחוק מבטא בחירה ערכית לפיה הנטל להתמודד עם ההיעדרות של עובדת מהעבודה בקשר להריון מוטל על המעסיק, ואף אם טובת הילדים (מדובר בגננת) דורשת כי לא יתחלפו מטפלות במהלך השנה, טובת האשה ההרה גוברת. כמו כן נקבע כי העובדת לא היתה חייבת להודיע מיד על הריונה ניתן בהחלט להשליך גם על מטפלות של מעסיקים סיעודיים. אמנם לא חל עליהם חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה אולם כבר נקבע (עע 001353/02 אפלבוים) כי פיטורין בשל הריון מהווים חוסר תום לב ומזכים בפיצויים גם אם לא חל חוק שיוויון הזדמנויות וגם לא חוק עבודת נשים.
|
|
|
|
| 21/7/2008 |
הלנת שכר - עבירה פלילית על חוק שכר מינימום
בפסק דין חשוב, קבעה השופטת הדס יהלום מבית הדין האזורי לעבודה, כי מעסיק שלא שילם שכר במועד – עובר עבירה פלילית על חוק שכר המינימום.
המעסיקה הנאשמת בפסק הדין, יצרנית המשחקים סגא, נהגה לשלם לעובדיה שכר "לסירוגין" וטיפין-טיפין", כמו שהודו מנהליה בבית הדין לעבודה. יחד עם זאת, לבסוף – קיבלו העובדים את שכרם, אף אם באיחור ניכר. הלנת השכר עצמה אינה עבירה פלילית על פי חוק הגנת השכר, ולפיכך הואשמה החברה בעבירה על חוק שכר המינימום.
חברת סגא, טענה, כי אין מדובר בעבירה פלילית על חוק שכר המינימום, שכן חוק זה אינו קובע מועד לתשלום השכר, אלא רק מעגן את החובה לשלם יותר משכר המינימום. השופטת יהלום דחתה את הטענה, וקבעה: "לו תתקבל טענת הנאשמת, לפיה מעביד שלא שילם שכר לעובדיו, יתחמק מאחריות פלילית עת ישלם את השכר, ואף איחור ניכר, הרי היא סותרת את מטרתו ותכליתו של חוק שכר מינימום".
החלטה חשובה זו מהווה פתח להגשת תביעות פליליות נגד מעסיקים המלינים את שכר עובדיהם, ויש לקוות כי משרד התמ"ת יפעל לפיה ויתחיל לפעול נגד הלנות השכר – שעד כה טען כי הן אינן ניתנות לאכיפה פלילית. החלטה זו חשובה ביותר, אף על רקע היעדר השימוש בכלי האזרחי שנקבע נגד הלנות השכר – הם פיצויי הלנת השכר, כלי המופעל לעתים נדירות בלבד.
|
|
|
|
| 17/7/2008 |
ביה"ד לעבודה באר שבע קבע כי לעובד חברת כוח אדם קמה רציפות זכויות מכוח עבודתו באותו מקום עבודה
התובע עבד כשומר במפעל. משך כשנה וחצי היה עובד של הנתבעות, ולאחר מכן המשיך לעבוד באותו מקום עבודה, אך הנתבעות לא היו המעסיקות. לטענת התובע הנתבעות הפסיקו לתת שירותים למפעל, ולפיכך הוא זכאי לפיצויי פיטורין.
לעובד קמה רציפות זכויות מכוח עבודתו באותו מקום עבודה. במקרה של חילופי קבלני שירותים או חברות כוח אדם במקום העבודה, זכאי העובד לפיצויי פיטורים מקבלן השירותים או חברת כוח האדם, גם אם המשיך לעבוד באותו מקום עבודה. במקרה הנדון התובע המשיך לעבוד באותו מקום עבודה, אבל לא באמצעות הנתבעות, משמע חילופים בקבלני השירותים
|
|
|
|
|
|
