בשנת 2002 עתר קו לעובד ביחד עם ארגוני זכויות אדם נוספים נגד הסדר הכבילה. על פי הסדר זה, על מהגר עבודה ('עובד זר') המבקש לעבוד בישראל, לעבוד אך ורק אצל מעסיק מסוים ששמו מוטבע בדרכונו. עבודה עבור מעסיק אחר מהווה הפרה של תנאי רישיון הישיבה בישראל, ומובילה לביטול הרישיון וגירוש מהארץ.
הסדר הכבילה פגע קשות בזכויות מהגרי העבודה, עובד אשר פוטר, התפטר, מעסיקו נפטר מצא עצמו מפר את תנאי האשרה, ואם לא הצליח להסדיר עבודה אצל מעסיק חלופי, נעצר וגורש מישראל.
החשש מפני אובדן המעמד החוקי, בגין עזיבת מעסיק, הפך את העובד לפגיע יותר לניצול והתעמרות. ואכן היינו עדים למקרים רבים בהם ניצלו המעסיקים את ההסדר על מנת לפגוע בזכויות העובד והאדם של מהגר העבודה.
לאחר 4 שנים נתן בג"צ פסק דין פה אחד הקובע כי 'הסדר הכבילה' הכובל את מהגר העבודה למעסיק מסוים הינו בלתי חוקתי ופוגע פגיעה חמורה בזכויות האדם של מהגרי העבודה בישראל.
בית המשפט הורה למדינה לגבש תוך 6 חודשים הסדר חלופי להעסקת מהגרי עבודה אשר לא יכבול את העובד למעסיק מסוים, וימנע מכריכת פעולת ההתפטרות בסנקציה כלשהי, לרבות אובדן המעמד החוקי בישראל. 

בג"צ 4542/02 קו לעובד ואח' נ' ממשלת ישראל ואח'