08-03-2016

מאת: אריאל שנדר, רכז תחום פליטים, לציון יום האישה הבינלאומי, 8 למרץ 2016

חוק עבודת נשים היה החוק הראשון שנחקק במטרה לחתור לשוויון תעסוקתי בין המינים, וכמו רוב חוקי העבודה, הוא חל גם על מבקשות מקלט. ע"פ רוב, כאשר במסגרת פעילותנו אנחנו פונים למעסיקים כדי לדרוש זכויות כגון פנסיה והטבות סוציאליות, אנו נתקלים בהתרעמות שנובעת מתוך התפיסה ש'שיגידו תודה וישתקו'. לעומת זאת, הזכויות שחלות על נשים במסגרת החוק לעובדת נשים (כגון איסור על פיטורים בהריון ודמי לידה) מתקבלות לרוב בהבנה, שנובעת מהנושא הרגיש של הריון ולידה.

פיטורין בהריון הינה הפרה שאנו נתקלים בה לעיתים נדירות כשמדובר בעובדת ישראלית, אך לצערנו המצב שונה מאוד בקרב מבקשות המקלט. ע"פ מספר התלונות במשרדנו, עולה הרושם כי הקונצנזוס סביב ההגנה על זכויות נשים בהריון, וחשיבות החוק לעובדת נשים מתבטל כאשר מדובר בעובדות מוחלשות – חסרות מעמד למחצה ולא ישראליות.

כ-20% ממס' מבקשות המקלט שפונות לקו לעובד מגיעות לאחר שפוטרו במהלך הריונן. מדובר באחוז מטריד, שמגלה התנהלות שיטתית של מעסיקים רבים, רובם המכריע דרך חברות קבלן. התנהלות זו מתאפיינת בהסתכלות על נשים מבקשות מקלט כעל כוח עבודה, והתייחסות לנשים בהריון כ"עובדות פגומות".

במקום להתייחס למשמעות העמוקה של החוק שמגנה על נשים במצבן הפגיע ביותר, מעסיקים רבים עסוקים בלמצוא פרצות בחוק, שמשאירות עובדות בהריון ללא בטחון הכנסה. 

מתוך דוח מבקשות מקלט עובדות

מידע נוסף על עובדות מבקשות מקלט ניתן לקרוא בדו"ח להלן שכתבה נועה קאופמן, רכזת תחום פליטים ומבקשי מקלט בקו לעובד:

עובדות מבקשות מקלט – בעולם העבודה הישראלי