מאת: תגריד שביטה ועבד דארי, רכזי עובדים פלסטינים
עובדים פלשתינאים המועסקים ע"י מעסיקים ישראלים בהתנחלויות זכאים לכל הזכויות המעוגנות בחוקי העבודה בישראל. אישור לכך ניתן בפס"ד של בית הדין העליון משנת 2007.
קו לעובד בשיתוף עם האיגודים המקצועיים בשטחים פועל שנים רבות ליידע את העובדים על הזכויות המוקנות להם. שיעור האבטלה הגבוה ברשות הפלסטינית והגבלות על כניסה לעבודה בישראל יצרו ביקוש גבוה לעבודה בהתנחלויות. במציאות כזו קשה שלא לנצל את חולשת העובדים וחלק מהמעסיקים מתעלמים מהחוק וממשיכים בשלהם: לא נותנים תלושי שכר, לא משלמים שכר מינימום וזכויות סוציאליות. בשל המצוקה והמחסור במקומות עבודה העובדים ממשיכים לעבוד ביודעם שהם לא מקבלים את זכויותיהם כחוק. חלק תובעים את המעסיקים לאחר הפסקת העבודה.
זו כנראה הסיבה לדיווחים שאנו מקבלים לאחרונה מעובדים פלסטינים מאזורים שונים בשטחים על ניסיון של מעסיקים להחתים אותם על הצהרות שכביכול קיבלו את מלוא זכויותיהם, ועל התחייבות שלא לתבוע בעתיד את זכויותיהם, על דרישה לחתום על הסכמה לוותר על זכויות שלא שולמו להם בעבר כנגד תשלום בהתאם לחוק ממועד החתימה ואילך. הניסיונות האלו תמיד מלווים באיומים כי אם הם לא יעשה כמבוקש יהיו פיטורים.
כך עובדים במפעל של הרשת להלבשת נשים "מתאים לי" הנמצא באזור ברקן. עזיז שימש כמחסנאי ראשי למעלה מחמש שנים. לדבריו, הוא ועוד 22 עובדים היו מקבלים את הסחורה המגיעה מתורכיה, פורקים ממיינים, קולטים במחשב ולאחר מכן מפיצים ל- 65 חנויות ברחבי הארץ לפי הזמנות שהתקבלו. כך גם סחורה המיוצרת במתפרות בשטחים בהן מועסקות נשים פלסטיניות ממוינת ונשלחת באותו תהליך.
עבור עבודה זו המתבצעת ביום ובלילה העובדים מקבלים את שכרם במזומן מקבלן פלסטיני. עזיז קיבל 12 ₪ נטו לשעה. אישורי העבודה הם על שם "מתאים לי".
"כמה שעות אתם עובדים?" שאלנו את עזיז, "אתה בא לעבודה ואתה לא יכול לדעת מתי תצא. זה יכול להיות מ- 7 בבוקר ולסיים ב- 12 בלילה. היו ימים שלא חזרנו הביתה עד הבוקר". עזיז מוסיף שאף פעם לא עובדים 8 שעות. הממוצע הוא 14-15 שעות ביום.
בסוף אוקטובר העובדים נתבקשו לחתום על דף בו הם מצהירים כי קיבלו את כל זכויותיהם עד חודש נובמבר. בדף שהגיע לידינו יש פירוט של הסכומים שכביכול קיבלו, "הריני לאשר כי קיבלתי מהקבלן את כל זכויותיי בגין עבודתי עד חודש נובמבר 2011: שכר מינימום – 22.04 ₪ לשעה, שעות נוספות – 27.55 ₪ לשעה, תשלום עבור חג 177 ₪ ליום חג, תשלום הבראה 2190 ₪ לשנה, הקבלן דואג להסעות למקום העבודה ובחזרה."
עוד נדרשו העובדים להצהיר כי אין יחסי עבודה בינם לבין "מתאים לי חנויות (1997) בע"מ ו/או גאמפ אופנה בע"מ ו/או פריווט ליין טקסטיל ו/או שנו טקסטיל בע"מ.
העובדים סירבו לחתום אך לאחר שנאמר להם שאם לא יחתמו לא יקבלו משכורת, חלק חתמו. נשארו 15 עובדים שסירבו לחתום ופוטרו. ביניהם עזיז.
בתגובה לפנייתנו הודיעה חברת "מתאים לי" כי העובדים אינם מועסקים על ידה אלא ע"י קבלן פלסטיני. אלא שכאשר הוגשה תביעה כנגד הקבלן הפלסטיני בבית משפט פלסטיני המוסמך לדון בענייני פלסטינים, הזדרזו במתאים- לי לספק לו אישור, שהעתק ממנו הגיע לידינו, בו הם מצהירים שהוא: … "עובד בחברת מתאים לי כשנתיים, הינו עובד מסור ואמין וחרוץ עם מוסר עבודה גבוה….אנו בחברת מתאים לי מרוצים מאוד מאופן תפקודו בחברה".
בעקבות זכיות בבית הדין לעבודה של עובדים שתבעו לאחר הפסקת עבודתם הפרשי שכר מינימום וזכויות סוציאליות, הנהלת מפעל קונסטרקשן אלומיניום במישור אדומים ביקשה מהעובדים לחתום על הסכם לשכר גבוה יותר. 40 עובדים סרבו לחתום ופנו למשרד האיגודים המקצועיים ביריחו בבקשה לבדקו. עו"ד חאלד דוחי מקו לעובד שבדק את ההסכם מצא כי העובדים נדרשים לעבוד כל יום 10 שעות בתשלום חודשי פחות משכר המינימום וכן סעיף על פיו העובדים מוותרים על זכויות שלא שולמו להם בעבר כמו הפרשי שכ"מ, לבקשת העובדים עו"ד דוחי שלח מכתב למפעל בו דרש להתאים את סעיפי ההסכם לדרישות החוק הישראלי, כולל הזכות להתארגנות ותשלום פנסיה.
התופעה הזו מזכירה בדיחה ידועה על שלושה אנשי שירות חשאי מארה"ב, רוסיה וישראל שיצאו לציד והתחרו ביניהם מי יהיה הראשון שיצוד ארנב. בסיום הזמן הגיעו למקום הפגישה שנקבע איש השירות הרוסי והאמריקאי. חיכו לישראלי וכשזה בושש לבוא יצאו לחפשו. חיפשו חיפשו עד ששמעו צעקות. התקרבו, וגילו פתח מערה שממנו בקעו הקולות. שם ראו את הישראלי מכה כלב וצועק "תודה שאתה ארנב, תודה שאתה ארנב".
