23-10-2014

לאחרונה התקבלה תביעתו של מבקש מקלט שהועסק באמצעות שרשרת של קבלני משנה שנועדה לנשלו מזכויותיו. פסק הדין ניתן לזכותו של מבקש מקלט מסודאן אשר עבד באתר בנייה בשכונת מגורים חדשה בגדרה במשך שנה. בתקופה זו הוא עבד 7 ימים בשבוע, לפחות 12 שעות במהלך הלילה, עבורן קיבל פחות משכר המינימום. העובד פנה אל עמותת "קו לעובד" באוקטובר 2012 לאחר שבמשך חודשיים לא שולם לו שכר עבודתו.

היזמים אשר הקימו את השכונה שילמו עבור שכר חודשי של עובד שמירה 5,500 ₪ שהועברו לחברת השמירה, אשר בתורה העבירה מתוכם 4,400 ₪ לקבלן משנה שבסופו של דבר שילם לעובד 3500 ₪ לחודש.

עורכת הדין אפרת מור-מילמן אשר ייצגה את העובד תבעה הפרשי שכר שכן עבור עבודת שמירה יש לשלם סכום גבוה משמעותית. בכדי להתחמק מתשלום השכר הגבוה כונתה עבודתו של העובד "עבודת השגחה". על כך פסק השופט בפסקה 12 כי:

"מכאן שהתכלית העיקרית לדרך העסקה שנחשפה לעיננו, העסקה באמצעות שרשרת של קבלני משנה שבסופה גורם אשר איננו בר איתור – היא לנשל את העובד/התובע מזכויות להם הוא זכאי בחוקי המגן[…]".

זאת ועוד, הן היזם והן החברה הקבלנית ניסו להתנער ולטעון כי אינם מכירים את העובד, ואלמלא הייתה עורכת הדין מור-מילמן מוצאת את מנהל העבודה אשר הסכים להעיד כי התובע אכן עבד באתר זה, ייתכן והתביעה הייתה נמחקת בשל אופי העבודה- ללא תיעוד, תשלום מזומן ועוד, אשר מותירים את העובד ללא מעסיק רשמי. על כך כתב כבוד השופט משה טוינה בפסקה 12:

"התובע בעניינו נמנה על אחד מהאוכלוסיות המוחלשות של החברה הישראלית, אוכלוסיית הנתינים הזרים. כפי שנוכחנו הועסק התובע בפועל בשירות הנתבעת 1 כשומר מבלי שעובדת העסקתו מקבלת ביטוי ברישום או דיווח כלשהו".

 

  • לזכותו של העובד נפסקו הפרשי שכר – 86,176 ₪.
  • דמי פדיון חופשה – 2,112 ₪.
  • קצובת הבראה – 1,855 ₪.
  • פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה – 675 ₪.
  • פיצויי פיטורים – 4,092 ₪.
  • דמי הודעה מוקדמת – 4,092 ₪.

החלטה חשובה זו אשר נתנה ביטוי לעוול שנעשה לעובד הסתיימה במילים הבאות:

""ולפני עיוור לא תיתן מכשול" ויקרא י"ט 14.

אין בידינו לסיים את פסק הדין, מבלי לעמוד על דרך ההתנהלות הפסולה של הנתבעת 1 בהעסקת העובד – התובע בענייננו. התנהלות שתכליתה לאפשר לנתבעת 1 ליהנות מעבודתו של התובע – ניתן זר אשר איננו מודע לזכויותיו – כשומר באתר הבניה, מבלי לשלם לו את התמורה לה הוא זכאי על עבודתו מכוח הדין. התנהלות שבאה לביטוי במאמץ המכוון לטשטוש זהות המעביד – באופן שגם אם ינסה התובע לעמוד על זכויותיו, לא ניתן יהיה לקשור בין התובע לבין הנתבעת 1, בהעדר כל רישום או ראיה המעידים על העסקתו של התובע באתר. למרבה המזל, עלה בידי התובע לאתר את מנהל העבודה באתר, ועל בסיס עדותו הכנה לחשוף את האמת על תמונת העסקתו".

לקריאת פסק הדין המלא