18-06-2007

מאת: קו לעובד

עובדים טועים לחשוב שאם מעסיקיהם לא שילמו עבורם דמי ביטוח לאומי, הם לא זכאים לגמלאות במקרה של פציעה בעבודה, פשיטת רגל של המעסיק , הריון ולידה ובמקרים נוספים. מי שתורם להטעיית הציבור הינם פקידי הביטוח הלאומי הדורשים, כדרך שגרה, לראות את שוברי התשלומים של דמי הביטוח הלאומי כתנאי למתן הגמלה. בדרך כלל הם מגדילים לעשות, ואף דורשים שהמעסיק ימלא טפסים שונים כתנאי למתן הגימלה לעובד. העובד, במצב זה, צריך להתחנן בפני המעסיק שימלא את הטפסים, שכן רק אז יזכה לקבל את המגיע לו מן הביטוח הלאומי.

לאמיתו של דבר, מדובר בהתנהלות שלא כדין על ידי המוסד לביטוח לאומי. סעיף 365 לחוק הביטוח הלאומי קובע: "היה אדם חייב לפי חוק זה לשלם דמי ביטוח בעד הזולת ולא שילמם, ייראו, לעניין הזכות לגמלה, כאילו שולמו". דהיינו, הואיל ומעסיק חייב לבטח את עובדו בביטוח לאומי, הרי שהעובד זכאי לגמלה גם אם המעסיק לא מילא את חובתו.

המוסד לביטוח לאומי זכאי, כמובן, לדרוש שיפוי מן המעסיק העבריין, שלא שילם את דמי הביטוח, אך הוא חייב לשלם לעובד את הגמלה המגיעה לו. ואולם – המוסד לביטוח לאומי מפר את חובתו זו השכם והערב.
הנה דוגמה: ס"פ, עובדת פיליפינית, החלה לעבוד כעובדת סיעודית בקרית אונו ב- 1 בספטמבר 2005. היא עבדה עד ליום בו ילדה את בתה, באמצע מרץ 2006. לאחר הלידה היא פנתה ל"קו לעובד", וביקשה שיסייעו לה בקבלת זכויותיה מן המוסד לביטוח לאומי. למרבה הצער, בין מועד הלידה לבין מועד פנייתה ל"קו לעובד" נפטרה המעסיקה הקשישה. בנה היחידי של המעסיקה, המתגורר בארה"ב, הגיע לישראל לצורך לוויית אימו. לפני חזרתו לארה"ב הפקיד בידי העובדת מכתב המלצה, ואף מילא את טפסי הביטוח הלאומי (באופן חלקי). עם זאת, דמי הביטוח הלאומי מעולם לא שולמו עבור העובדת, לא בתקופת העסקתה ולא באופן רטרואקטיבי.

ד"ר יובל לבנת, היועץ המשפטי של "קו לעובד", פנה לסניף המל"ל ביפו בדרישה שתשולם לעובדת הגימלה. בתגובה, השיבה לו הגב' יפה מרוז, מנהלת אגף גמלאות משפחה במשרד הראשי של המל"ל כי "כל עוד אין בידינו תביעה החתומה על ידי בנה של המעסיקה שנפטרה המאפשרת את העסקתה, וללא פרטי תיק הניכויים וגובה השכר ששולם לה, לא נוכל לחשב את דמי הלידה".

עקב כך הגיש קו לעובד תביעה בשמה של העובדת לבית-הדין לעבודה בת"א. בתביעה נטען שהתובעת הציגה שלל ראיות התומכות בעובדת העסקתה על ידי המעסיקה שהלכה לעולמה, לרבות אשרה על שמה של המעסיקה, מכתב מחברת כוח האדם שהפנתה אותה למעסיקה זו, מכתב המלצה מבנה של המעסיקה וכו'. לענין גובה השכר, והואיל והשתכרה מתחת לשכר המינימום, הסתמכה התביעה על סעיף בחוק הביטוח הלאומי שקובע ששיעור הגמלה לא יפול מתחת לשכר המינימום, וביקש שהגימלה של העובדת תחושב בהתאם.

בעקבות הגשת התביעה הזדרז המל"ל לשלם לעובדת דמי לידה בגובה שלושה חודשי עבודה לפי שכר המינימום. בנוסף, הורתה השופטת כי המל"ל ישלם לעובדת הוצאות משפט על סך 3,000 ₪.