Left Menu
עובדים ישראלים

עובדים ישראלים

כוח העבודה בישראל מונה כמעט 4 מיליון עובדים. ב-2016, כמעט שליש מהעובדים השתכרו שכר המוגדר שכר נמוך (שני שליש ולמטה מכך מהשכר החציוני במשק). ב"קו לעובד" מסייעים לאלפי עובדים ישראלים בשנה, בייעוץ פנים אל פנים, בטלפון, ובאימייל. תקציר שוק העבודה הישראלי במשקפי העובדים:

כוח העבודה בישראל מונה כמעט 4 מיליון עובדים (על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאפריל 2017). ב-2016, כמעט שליש מהעובדים השתכרו שכר המוגדר שכר נמוך (שני שליש ולמטה מכך מהשכר החציוני במשק). תופעת ה"עובדים העניים" הולכת ותופסת תאוצה, כאשר המגמה היא שעבודה אינה יכולה לחלץ מעוני (דוח מרכז אדווה, 2016). בכל הענפים, למעט חשמל, גז, ומיזוג אוויר, חלק ניכר של העובדים משתכר שכר נמוך. בענפים מסוימים – בתוכם אירוח, אוכל, כוח אדם, ניקיון, השמה ועוד – רוב העובדים משתכרים שכר נמוך (חצי מהשכר הממוצע במשק; וקרוב לשכר המינימום).

לקרוא עוד

 

ב"קו לעובד" מסייעים לאלפי עובדים ישראלים בשנה, בייעוץ פנים אל פנים, בטלפון, ובאימייל. התופעות העיקריות אותן זיהינו בשנים החולפות הן אלה:

# עבודה בשכר שעתי

– יותר ויותר עובדים בישראל מועסקים במתכונת של עובדי שעות; כלומר: שכרם מחושב לפי יחידות של שעת עבודה, ואינו שכר חודשי קבוע. להערכתנו, עובדי השעות הם חלק ניכר ביותר משוק העבודה כיום, וכהכללה, ניתן לומר כי מדובר בעובדים החלשים בשוק העבודה, ומתכונת ההעסקה השעתית מאשפרת להעסיקם במשרה מלאה, בשכר אשר בכמה מחודשי השנה נמוך הוא משכר המינימום החודשי. גם ביחס לזכויות המגן האחרות, החוקים, צווי ההרחבה, ואף סל הזכויות הסוציאלי (לרבות חישוב דמי אבטלה) יוצרים פער בין עובדי השעות לעובדים בשכר חודשי, אף שדווקא עובדי השעות הם שזקוקים במיוחד להטבות הנובעות מחוקי המגן. שכן, להבדיל מהעובדים החזקים, עובדי השעות אינם נהנים מכוח מיקוח רב יותר, ומסל זכויות מורחב מכוח הסכמים קיבוציים או חוזים אישיים.

# התרופפות הקשר בין עובד למעביד, והמחויבות של מעביד לעובדיו –

הדבר משתקף בין היתר בתופעת העסקתם של עובדים בשכר לשעה, דבר המבטא התרוקנות של המחויבות של המעביד ליציבות ולוודאות של העובד.

# העסקת עקיפה –

הינה חלק מהמגמה של התרופפות הקשר בין מי שמקבל את שירותיו של העובד לעובד עצמו, כאשר לשרשרת זו נכנס קבלן האחראי על תשלום השכר לעובד המבצע את העבודה. דפוס זה של העסקה עקיפה מגביר תופעות של הפרות זכויות עובדים וניצולם, כאשר הרווח של הקבלן המשמש צינור להעברת הכספים, גדל ככל שהפרת הזכויות חמורה יותר. כך, דפוס ההעסקה כשלעצמו מהווה תמריץ שלילי לשמירה על זכויות העובדים. כיום שיעור העובדים המועסקים בהעסקה עקיפה הולך וגדל, שעה שענפים שלמים נסמכים על צורת העסקה זו.

# אכיפת זכויות עובדים –

אף שהפרות רבות של זכויות על פי חוקי העבודה מוגדרות עבירות, האכיפה היא דלה, ומביאה למצב בו משתלם להפר זכויות עובדים, משלא ננקטות סנקציות משמעותיות מספיק נגד מעסיקים; ומשהסיכויים להיתפס הם קלושים.

# היקף העבודה –

היקף העבודה ואורך שבוע העבודה בישראל הוא מהגדולים בקרב מדינות מפותחות, ומספר ימי החופשה השנתית הוא מהמצומצמים שבהם. הדבר משפיע לרעה על תרבות הפנאי, על חיי המשפחה, ועל הבריאות; ומטיבו פוגע יותר באוכלוסיות אשר ממילא מופלות בשוק העבודה, כגון נשים.

# פערים מגדריים בשוק העבודה –

על אף החקיקה הקיימת שנועדה להגן על נשים בשוק העבודה, נשים עדיין מצויות בעמדת נחיתות משמעותית בשוק העבודה, הן מבחינת אפליית השכר והן מבחינת תנאי העבודה. נשים רבות מועסקות במשרות חלקיות ומהוות חלק ניכר ממעמד העובדים העניים. נשים סובלות כפליים מהבעיות הקיימות ממילא בשוק העבודה, שכן חוסר היציבות וחוסר הוודאות מונעת מהן מלממש את זכויותיהן המוקנות על פי חוקי המגן השונים (למשל, הגנה על נשים בהריון). כל שיפור בתנאי העובדים בכלל ישפיע במישרין על תנאי העובדות ויעודד נשים נוספות להשתלב בשוק העבודה. אולם כדי לאפשר שילוב אמיתי ואיכותי של נשים בשוק העבודה יש להבטיח מסגרות טיפול זמינות ונגישות לילדים, התאמת שוק העבודה לאמהות (ולאבות) בין היתר על דרך של הגדלת מספר ימי החופשה בשכר ואכיפה משמעותית של החקיקה הקיימת תוך הטלת קנסות מרתיעים ומשמעותיים על מעסיקים הפוגעים בזכויות נשים בעבודה.

# התארגנויות העובדים –

התארגנות עובדים היא אחד הכלים המרכזיים להבטחת שוויון בשוק העבודה ושכר הולם הוא כלי ההתארגנות. למרבה הצער, מרבית העובדים החלשים כיום אינם מאורגנים, וחלק מאותם עובדים המשלמים דמי חבר לארגוני העובדים אינם בהכרח זוכים להגנה הולמת על זכויותיהם ועל כבודם.

 

נגישות