Left Menu
עובדים בסיעוד

עובדים בסיעוד

כיום מועסקות בישראל כ-60,000 עובדות סיעוד כשלמעלה מ- 80% מהעובדות הן נשים. כ- 50,000 הינן בעלות אשרת עבודה בסיעוד

כיום מועסקות בישראל כ-60,000 עובדות סיעוד כשלמעלה מ- 80% הן נשים. כ- 50,000 הינן בעלות אשרת עבודה בסיעוד, אף שכולן הוזמנו על ידי מדינת ישראל ונכנסו אליה באופן חוקי כשהן מחזיקות באשרת עבודה. מרבית העובדות ללא מעמד איבדו את מעמדן בעקבות נהלים שונים של משרד הפנים או כשלים בהסדרת אשרתן כחוק על ידי מעסיקיהם וחברות כח האדם בהן הן רשומות. כמחצית מהעובדות שהוזמנו לישראל מוצאן מהפיליפינים, כ- 15% מנפאל, 10% מהודו ו- 10% מסרי לנקה, קרוב ל- 10% ממולדובה, והיתר ממדינות מזרח אירופה השונות.

 

רקע

חוק סיעוד, שחוקק בשנת 1984, נועד לאפשר לקשישים בעלי צורך חלקי בהשגחה וטיפול, סיוע למשך מספר שעות ביום. הקשישים עבורם חוקק החוק, היו תלויים במידה מעטה יחסית במטפלים סיעודיים. לעומתם, קשישים אשר נזקקו לטיפול ממושך ורצוף, היו מאושפזים במוסדות סיעודיים במימון המדינה, או שהעסיקו בביתם מטפלות ואחיות ישראליות במשמרות, אשר השתכרו שכר גבוה לפי שעה.

לקרוא עוד

עובדות הסיעוד הזרות הראשונות שהגיעו לישראל היו פיליפיניות, שהובאו על ידי משרד הבטחון לטיפול בנכי צה"ל בביתם. במהלך השנים, אזרחים קשישים החלו גם הם לבקש אישור להעסיק מטפלים שילונו בביתם. בתחילה, רק קשישים בעלי אמצעים יכלו לעמוד בהוצאות העסקת מטפל צמוד, אך במהלך השנים שכרם של המטפלים הללו ירד מידי שנה כך שגם קשישים בעלי הכנסה נמוכה יחסית החלו לבקש היתרים להעסקת מטפלים זרים.

נדמה היה כי מדובר בפתרון הטוב ביותר ממנו יכולים להרוויח כל הצדדים – הקשיש שנשאר בביתו ובקהילה המוכרת לו, משפחות המטופלים שהשתחררו מאחריות לטיפול משך שעות ארוכות, והמטפלים הזרים בעצמם שיכולים להשתכר ולשפר את תנאי חייהם וחיי משפחתם. כיוון שהמטפלים הזרים התגוררו בבית המעסיק, היה נראה כי העובדים חוסכים באופן זה הוצאות מגורים ולכן משתכרים שכר גבוה יחסית, ולכן מרוצים.

עם הזמן, החלו לצוץ יותר ויותר מקרים של ניצול; תלונות על אלימות, הטרדות מיניות, העסקה מסביב לשעון ללא מנוחה, טיפול במשפחות המתגוררות עם המטופל הסיעודי, ועוד. עם השתרשות והתפשטות שיטת ההעסקה של סיעוד מסביב לשעון, החלו לקבל היתרי העסקה גם מטופלים אשר זקוקים לסיעוד "אקטיבי" והשגחה צמודים משך כל שעות היממה, ללא הפסקה. כך החלו להופיע מקרים של מטפלים סיעודיים שאושפזו בבתי חולים פסיכיאטריים, מטפלים שטופלו בתופעות של דכאון והתמוטטות עצבים, והתגברה כמות התלונות על ניצול העובדים על ידי מעסיקיהם.

במקביל לכל התופעות הללו, זכויות העובדים של אותם מטפלים זכו להתעלמות מוחלטת, והרשויות הממשלתיות לא אכפו חוקי מגן כגון תשלום שעות נוספות, שעות מנוחה וחופשה, מנוחה שבועית וכדומה.

כיום, לאחר שהבעיות הללו יצאו לאור, נדונו באופן פומבי ובמערכת המשפט הישראלית, מנסה המדינה בדרכים שונות להרע את תנאי העסקתם של המטפלים הזרים באמצעות חוקים, תקנות ונהלים. נדמה ששיטת ההעסקה של מטפלת סיעודית זרה מסביב לשעון, משך 24 שעות ביממה, הפכה להיות השיטה האפשרית היחידה, ללא אלטרנטיבות. מטופלים ומשפחותיהם הפכו לתלויים יותר ויותר במטפלים הזרים, שכעת נדרשים לא רק לעבוד 24 שעות ביממה, אלא במקרים רבים אף 7 ימים בשבוע, ללא מנוחה כלל משך חודשים ארוכים. יתרה מזאת, ישנן אף הגבלות על האפשרות של העובדים לצאת לחופשה השנתית, לביקורי מולדת ולעיתים אף לחופשת מחלה, תחת ההסבר שהמטופלים הסיעודיים זקוקים למטפל הקבוע משך כל שעות היום, ולא יוכלו להתאים עצמם לשינויים כלשהם באופן הטיפול בהם.

בעיות עיקריות

דמי תיווך:

בעקבות הארכת תוחלת החיים ועליית אחוז הקשישים באוכלוסייה מספרן של עובדות הסיעוד בישראל הולך וגדל משנה לשנה. מאחר ואין מכסה המגבילה את מספר עובדות הסיעוד בישראל, כל אדם הזקוק לסיוע רשאי להוציא היתר העסקה לעובדת סיעוד מעבר לים.

אי קיומם של הסכמי סחר בילטרלים (המבטיחים שמירת אינטרסים של מדינת המוצא לצד אינטרסים של מדינת ישראל) יוצר מצב של שוק פרוץ בו פועלות חברות כוח אדם למטרות רווח על גב המהגרות. כל עובדות הסיעוד שהוזמנו לישראל שילמו "דמי תיווך" תמורה לאשרת העבודה בישראל. סכום דמי התיווך הממוצע שמשלמת עובדת סיעוד כדי להגיע לעבוד בישראל עומד על 10,688 דולר. כ- 75% מהסכום מועבר לחברות כח האדם בישראל בניגוד לחוק וללא דיווח לרשויות המס. 

 

בנוסף, בשל מגבלות חדשות שהוטלו על מהגרי עבודה בסיעוד, התפתחה תופעה חמורה של גביית דמי תיווך נוספים מעובדים המתקשים במציאת מעסיק חדש בישראל לאחר סיום העסקה, בסכומים העולים עד כדי 5,000$ לעובד.

למרות החקיקה והעונשים החמורים, רשויות החוק כמעט ואינן מטפלות בעבירות של גביית דמי תיווך ממהגרי עבודה בישראל, גם אם נעשו בישראל, על ידי ישראלים ובאמצעות חשבונות בנק מקומיים.

הסכומים שעל עובדים לשלם על-מנת "לרכוש" את אשרת העבודה הם סכומי עתק במונחים של כלכלת ארץ מוצאם והם נאלצים ללוות כספים ממשפחותיהם או מקהילותיהם. במהלך תקופת החזר ההלוואה יעשו רבות מעובדות הסיעוד כל שביכולתן על מנת לשמור על מקום עבודתם, לעיתים גם במחיר של ניצול קשה ואף אלימות מינית ופיזית.

_______

עיקר התלונות בתחום הסיעוד הן בענייני שכר וזכויות סוציאליות. לעיתים קרובות בעיות אלו נפתרות באמצעות פניה ישירה למעסיק או לחברת הסיעוד, זאת מכיוון שרבים מהמעסיקים אינם מודעים לחובותיהם מרגע שהחלו להעסיק עובד/ת ורשויות המדינה אינן פועלות בכדי לידעם מבעוד מועד (ראו "המדריך להעסקת עובדת סיעוד – קו לעובד"):

אי תשלום פנסיה:

לאחרונה בולטת שכיחות גבוהה לתלונות על פנסיה שלא משולמת על ידי המעסיק ו/או חברת הסיעוד. לעיתים משום שהמעסיק כלל אינו יודע כי העובדת זכאית להפרשות פנסיוניות (או מונחה על ידי חברת כח האדם לא לשלם) אך לעיתים כיוון שהמעסיק אינו מסכים עם עקרון תשלום הפנסיה לעובדת שטרם הגיעה לגיל פרישה. בעקבות הנחיה ישנה של משרד התמ"ת, מעסיקים וחברות סיעוד טוענים כי עליהם לשלם רק כאשר העובדת עוזבת את ישראל, ודוחים את התשלום. כאשר העובדת עומדת לעזוב את ישראל בפועל, אין באפשרותה לאתר מעסיקים מן העבר, ועל כן היא נאלצת לעזוב מבלי לקבל את הסכומים המגיעים לה. החל מספטמבר

העסקה במלאכות אסורות:

תלונות רבות מתקבלות על העסקה שלא בהתאם לקריטריונים שהציב משרד הפנים לבעלי ההיתר (המעסיקים): העסקה שלא בטיפול סיעודי, העסקה עבור אנשים אחרים מהמטופל בעל ההיתר, העסקה בעבודות נקיון ומשק בית, העסקה משך שעות ארוכות ברצף ללא הפסקות, וכן העסקה בתנאים פיזיים קשים המובילים לנזקים בריאותיים. במקרים כאלו שולחת העמותה למשרד הפנים בקשות לביטול היתר, אך בקשות אלו לא זוכות לתגובה באופן גורף.

הישגים עיקריים בתחום

  • ביטול נוהל עובדת זרה בהריון: הנוהל חייב את העובדת ההרה לבחור בין הפסקת עבודה או שליחת התינוק לחו"ל כתנאי לחידוש האשרה. "קו לעובד" וארגונים נוספו עתרו לבית המשפט בדרישה לבטל את הנוהל ובית המשפט העליון פסק כי הנוהל מהווה "פגיעה בזכות החוקתית של העובדת להורות" והורה לבטל אותו.
  • עדכון נוהל אינטר ויזה: עדכון הנוהל איפשר לעובדת לצאת לחופשת מולדת גם כאשר אינה מועסקת וגם כאשר חברת כח האדם מסרבת לאשר את יציאתה.
  • פסיקת בית המשפט על העסקה בתנאי עבדות כתב אישום ראשון הקובע כי עובדת סיעוד פיליפינית בירושלים הועסקה בתנאי עבדות (פברואר 2012), ניתנה הכרעת דין הפוסקת כנגד המעסיקים אך ניתן גזר דין אבסורדי של ארבע חודשי שירות בלבד (יוני, 2012)
  • הארכת תקופת ההתארגנות טרם העזיבה את ישראל מ- 30 ל- 60 ימים.
  • ביטול הסדר הכבילה על פי פסיקת בג"צ (מרץ, 2006), ההסדר התנה את אשרת העבודה של העובד בשיוך למעסיק ספציפי, ולא איפשר מעבר בין מעסיקים.
נגישות