Left Menu
עובדים בחקלאות

עובדים בחקלאות

כ- 24,600 מהגרי עבודה בישראל הינם עובדי חקלאות, כשמרביתם מגיעים מתאילנד ומעטים מנפאל. קו לעובד מסייעת לכ- 1,400 עובדים בשנה

בישראל כיום מועסקים כ-22,000 עובדים זרים בחקלאות. העובדים מגיעים ברובם מתאילנד, בעקבות הסכם בילטראלי שנחתם בין המדינות ומיושם החל מיולי 2012. קו לעובד מסייעת לאלפי עובדים בשנה, אשר מתלוננים על תנאי ההעסקה או דורשים את מלוא התנאים והזכויות הסוציאליות המגיעים להם מהמעסיק. דרך קבלת קהל, סיוע טלפוני, סיורי שטח וקבוצת הפייסבוק בשפה התאית – מגיעה העמותה לאלפי עובדים נוספים שלומדים דרכנו על זכויותיהם.

 

לקרוא עוד

אופן העסקתם של מהגרי ומהגרות עבודה בחקלאות, הופך את זכויותיהם לפגיעות במיוחד; המיקום המבודד של המשקים החקלאיים, העדר שפת תקשורת, כבילה הלכה למעשה לחקלאי ולמשק והעדר אכיפה יעילה בתחום יוצרים תלות כמעט מוחלטת במעסיק ופותחים דלת לניצול העובדים, וביתר שאת עובדות. עבור מהגרות העבודה שעברו ניצול בולט העדר שירותי תרגום מוסדרים בתחנות המשטרה באזורים בהם הן גרות, העדר רשת תמיכה מוסדית (עזרה סוציאלית קבועה ומקלטים) וחוסר היכולת של הרשויות לטפל במקרים של הטרדות מיניות.

בעיות עיקריות

  • כבילה הלכה למעשה– אופן העסקתן של מהגרי עבודה בתחום החקלאות כובל אותם למעסיקיהם. העובדים רשומים ברשות ההגירה לפי ועל שם מעסיקיהם ואינם יכולים לעזוב כרצונם. במצב זה, כאשר העובדים מובאים עם הגעתם לישראל, הישר משדה התעופה למשק החקלאי, הם לרוב אינם מודעים למיקומם הגיאוגרפי בישראל, אינם מיודעים לגבי השירותים העומדים לרשותם בערים הקרובות, ואינם מודעות לזכותם להתלונן ולעבור למעסיק אחר. העובדים כבולים לחקלאי למעט במקרים בהם חקלאי אחר יסכים לקחת אותם תחת חסותו ולרשום אותם על שמו או כאשר יצאו מישראל. באם העובד אינו נמצא במשק החקלאי בו הוא רשום, הוא מסתכן בשלילת זכותו לעבוד בישראל ובגירוש לארצו. במצב זה, העובדים כבולים למעסיקיהם דה פקטו ואינם חופשיים באמת לעבור מעסיק ולדרוש את זכיותיהם.

 

  • אי תשלום שכר מינימום וזכויות סוציאליות– איסוף נתונים בעמותת "קו לעובד", תוך תשאול עובדי ענף החקלאות, העלה כי מרבית מהגרי העבודה בחקלאות אינם משתכרים לפי חוק שכר המינימום בישראל. להלן טבלת השכר הממוצע בפועל לעובדי חקלאות כפי שהיא משתקפת מנתוני "קו לעובד":

 

המצב בפועל ממוצע מינימום מקסימום על פי חוק שכר מינימום פער בין שכר המינימום לממוצע
שכר לשעה רגילה 16.35 14.00 20.00 23.12 6.77
שכר לשעה נוספת(מעל 8 שעות ביום) 19.26 14.00 25.00 28.90 מ-8 עד 10 שעות;34.68 מ-10 עד 12 שעות 9.64(עבור השעה ה-9 וה-10)
שעות ביום 10.03 8 15.5 עד 12
שכר ליום 169.52 120.00 263.25 243.80(על פי ממוצע השעות בפועל) 74.28

 

 

כלומר, העובדים הפונים ל"קו לעובד" מרוויחים בפועל רק 70% מהשכר המגיע להם על פי חוק. אין ביכולתנו להכליל את הממצאים הללו על ענף החקלאות בכללותו, אולם אין ספק כי הם מהווים אינדיקציה לתופעה רווחת בענף של תשלום נמוך משכר המינימום הקבוע בחוק. על בסיס נתוני קו לעובד, לפיהם 22 אלף מהגרי עבודה בחקלאות מועסקים בממוצע כ-309 ימים בשנה בשכר הנקוב בטבלה, סדר הגודל של ההכנסות הנמנעות מהעובדים ונשארות בידי החקלאים בשל אי-אכיפת החוק מגיע לסביבות חצי מיליארד ש"ח מדי שנה.

  • שימוש מסוכן בחומרי הדברה– מתלונות שמגיעות לקו לעובד עולה כי לעובדי החקלאות לא ניתנים אמצעי המיגון הנדרשים על פי חוק בעבודה עם חומרי הדברה. יתרה מזאת, העובדים מתלוננים כי אינם עוברים הדרכה מסודרת לשימוש בחומרים הכימיקלים. כמו כן, העובדים נוהגים על מכונות הדברה כגון טרקטורים, ללא רישיונות וללא מיגון בהדברה מסוג זה. כתוצאה מכך, עובדים רבים מדווחים על בעיות בעיניים, כאבי ראש וסחרחורות, קשיים בנשימה ובעיות עור שונות המתעוררות במגע עם החומרים הכימיקלים. דו"ח מבקר המדינה (מאי 2017) תומך ומאושש את ממצאי קו לעובד בכל הנוגע להפקרת העובדים עם חומרי הדברה.

 

  • הפרה של נוהל העסקת עובדים זרים בחקלאות של רשות ההגירה– הפרת הנוהל כוללת: אי פתיחת חשבון בנק לעובדי חקלאות, אי מתן ימי מנוחה שבועיים/חודשיים ובכלל, ניוד עובדים בין מעסיקים בניגוד להוראות הנוהל, גירוש עובדים לתאילנד על ידי המעסיק/הלשכה הפרטית.

 

  • עושק עובדים-  מתבצע דרך גביית כספים שלא כדין מעובדים (על חידוש ויזה מידי שנה, על ניוד, על אוכל, על מגורים ועוד ).עבודה רציפה במשך כל ימות השנה, מניעת גישה לשירותי בריאות, גביית כפסים שלא כדין על העברות כספים עבור העובדים מישראל לתאילנד.

 

  • תנאי מגורים מחפירים– בביקורינו הרבים במגורי עובדים עולה תמונה מחרידה של שיכון העובדים במבנים שונים, חלקם יציבים יותר או פחות, תוך סיכון חייהם של העובדים. המגורים מצביעים על הפקרת העובדים ל"שאריות" מבנים אשר קיימים במשק החקלאי ואינם ראויים למגורי אדם. כגון: מגורים בלול תרנגולים, במחסן ישן, ברפת פרות ובקונטיינרים ישנים של משאיות. מגורים ללא אמצעי חימום או קירור. מטבחים מאולתרים ומסוכנים, מקלחות תחת כיפת השמיים, הקצאת מעט חדרים לעובדים רבים, מגורים בתוך חממות, מגורים במבנים ללא חלונות ועוד .

 

  • אחזקת דרכון-  ישנם מעסיקים המחליטים לשמור אצלם את הדרכון של העובדים מסיבות שונות – ורובם לא בהכרח מודעים להיות אחזקת הדרכון עבירה פלילית חמורה. מצב עניינים זה כובל את העובד למעסיק ומקום העבודה, שכן אין ביכולתו לנוע בחופשיות באופן חוקי, כמו גם לבקש לעבור למעסיק חלופי באופן מוסדר, ולהחליט על גורלו באורח עצמאי.

 

  • לשכות פרטיות מתנערות מטיפול בתלונות העובדים. לפני כשנה נתחם הסכם מבורך בין ישראל לתאילנד, אשר הגביל יכולתן של הלשכות הפרטיות לגבות דמי תיווך מהעובדים כפי שהיה נהוג בעבר. עם זאת, הלשכות הפרטיות עדיין מקבלות סכום קבוע ממהגרי העבודה, סכום אשר נקבע במסגרת ההסכם. עבור סכום זה, אמונה הלשכה הפרטית לטפל בענייני העובד מול המעסיק ולדאוג למעסיקים חלופיים לעובדים במידת הצורך. למרות התשלום ללשכות הפרטיות, לפני חתימת ההסכם ולאחריו, עובדות רבות מתלוננות ב"קו לעובד" כי אינן מצליחות לקבל סיוע. עובדות אשר מתלוננות על ניצול מיני, מדווחות כי הלשכות הפרטיות אינן דואגות לעניינם מול החקלאים, ממאנות להעביר אותן לחקלאים חלופיים ואינן מסייעות לעובדות להגיש תלונה במשטרה. במצב זה, אין לעובדת אל מי לפנות במידה וקיימת בעיה במקום עבודתה, למרות ששילמה ללשכה הפרטית כספים לא מועטים עבור טיפול בענייניה.

 

  • "משתלמים" ללימוד חקלאות – כ-4,500 סטודנטים לחקלאות ממדינות מתפתחות מגיעים לישראל מדי שנה בכדי ללמוד מהמומחים הישראלים, והם גם משלמים על כך שכר לימוד. אלא שעל פי עדותם, במקום ללמוד על שיטות חקלאיות הם נשלחים לעבוד בשדות כמו פועלים ללא זכויותיהם. מתלונות שמגיעות אל קו לעובד עולה שהבטיחו לסטודנטים שילווה אותם חקלאי בתהליך הלימוד. בפועל הם לא פגשו את החקלאי. דרך הפניות, קו לעובד התריעה כי תכניות ה"השתלמות" בחקלאות אימן אלא תרמית שמטרתה ייבוא עובדים זרים בתחום מעבר למכסות שנקבעו בידי הממשלה.

 

  • נשים – מתוך ה22,000 עובדים, יש 10-12% עובדיות שמגיעות גם דרך ההסכם הבילטראלית. פגיעותן של מהגרות העבודה בענף החקלאות נותרה בעינה – עובדות אלו מוצאות עצמן לא פעם מוטרדות מינית רחוק מן העין, בנבכי המשקים החקלאיים, מועסקות בעבודות שלא לשמן הגיעו ומנוצלות הן על ידי העובדים שמסביבן והן על ידי המעסיקים. על רשויות המדינה מוטלת האחריות לגבש במיידי רשימת נהלים ברורים ומוסדרים בכל הנוגע להעסקת נשים בחקלאות. לרבות, קביעת מכסה מינימאלית של נשים במשק חקלאי אחד, קביעת מגורים נפרדים, שירותים ומקלחות נפרדים לנשים, וחובת יידוע הנשים על אפשרותן להתלונן. עליהן לוודא אכיפה אפקטיבית בשפת העובדות, לקבוע בבירור מי מהגופים הממשלתיים אחראי לאכיפת נהלי העסקת נשים בחקלאות, ולאן יש לפנות במידה והנהלים הופרו. כל אכיפה לבדיקת הנהלים במשק חקלאי חובה שתעשה בשפת העובדות ובאופן שתאפשר להן להתלונן בפני הפקחים במידת הצורך. ולבסוף על המדינה מוטלת האחריות ליצירת מערך תמיכה בלתי תלוי למהגרות עבודה שעברו ניצול מיני, לרבות קו חם בשפתן, אליו יוכלו להתקשר במידת הצורך ולקבל תמיכה והכוונה.

 

 

הישגים עיקריים של קו לעובד

 

  • חתימה על הסכם בילטראלי בין ממשלת ישראל וממשלת תאילנד: בשנת 2006 עתרה קו לעובד לבג"צ בבקשה להורות למדינה למנוע את התופעה של גביית דמי תיווך מופקעים ממהגרי עבודה. בית המשפט קבע כי על המדינה לעדכן בנושא פעילות אכיפה נגד מתווכים וכן בנושא קידום הסכמים עם מדינות מוצא של מהגרי העבודה. בעוד העתירה תלויה ועומדת, ממשלת ישראל וממשלת תאילנד חתמו על הסכם בילטראלי בשנת 2009, שמטרתו לקבוע הסדר גיוס חדש בענף החקלאות בפיקוח ארגון הגירה הבינלאומי (IOM). במחצית שנת 2012 הגיעו ראשוני העובדים מתאילנד במסגרת הסדר הגיוס החדש, ללא תיווך של חברת כוח אדם פרטית.

 

  • הארכת תקופת התארגנות לעובדים טרם עזיבה: נהלי משרד הפנים קבעו כי על מהגרי עבודה שסיימו את עבודתם בישראל לצאת מישראל בתוך 30 ימים מיום סיום העסקתם. תקופה קצרה אינה מספיקה להתארגנות עבור העובד ויוצרת בעיות חמורות- אותה תקופה קצרה משמשת תמריץ למעסיקים להימנע מתשלום שכרו וזכויותיו הסוציאליות האחרות של העובד עד שלא תהיה לו ברירה אלא לעזוב. בעקבות פגישה בין קו לעובד ומנכ"ל רשות ההגירה ובכירים במשרד הפנים, הוארכה תקופת ההתארגנות ל-60 יום, תקופה שתאפשר לעובדים למצות את זכויותיהם מול מעסיקיהם.

 

  • העצמת עובדים ועלייה במודעות לזכויות: חלוקת זכותונים, פתיחת עמוד הפייסבוק ופרסומים בעיתון התאילנדי הוכיחו עצמם. כיום, יותר ויותר עובדים מגיעים בכדי להתלונן על תנאי העסקתם הבסיסיים. השינוי המשמעותי ביותר ניכר בתחום מיצוי זכויות העובדים בתום תקופת העסקתם- עובדים שלא היו מודעים בעבר לזכותם לקבל פיצויי פיטורין, פדיון ימי חופשה, דמי בראה או פנסיה, מגיעים מידי שבוע ומבקשים שנערוך עבורם חישובים בתום תקופת העסקתם, אותם הם מעבירים למעסיקיהם.

 

נגישות