ביטוח לאומי

המשך
סגור

מניעת טיפולים רפואיים לעובדים פלסטינים שנפגעו בעבודה

 על פי דיווחי משרד התמ"ת מספר ההרוגים בתאונות עבודה בענף הבניין הגיע  בשנת 2011 ל-38. בשנה שקדמה לה נהרגו 23 עובדים. עלייה בשיעור של 14%. קרוב ל-30% מההרוגים הם עובדים פלסטינים וזרים.

מספר ההרוגים מהווה אינדיקציה קשה לגבי שיעור הפגיעה מתאונות בענף. הדו"חות השנתיים לא מדווחים על מספר הפצועים משום שאין דיווח מלא על תאונות שהסתיימו בפציעה. על תאונות שהסתיימו במוות חלה חובה להזמין משטרה, ומהמשטרה מגיעים הנתונים. מנתוני הביטוח הלאומי ניתן לראות שסך התשלומים עבור פגיעה בעבודה עולה משנה לשנה.

קו לעובד מסייע לעובדים פלסטינים ופליטים שנפגעו בעבודה בהליכים הבירוקרטים מול הביטוח הלאומי, אך עובדים פלסטינים מהשטחים מתקשים להגיע לישראל על מנת למצות את זכויותיהם. עובדי קו לעובד יוצרים קשר עם מעסיקים שנמנעו מלתת לעובד אישור על תאונת עבודה, בניסיון לשכנע אותם לחתום על הטפסים הנדרשים. בנוסף נשלחים דיווחים על התאונות למחלקת הפיקוח על בטיחות בעבודה האמורים להיעשות ע"י המעסיקים, עפ"י חוק.

תביעות לקבלת דמי פגיעה בעבודה נשלחות לביטוח הלאומי. חלק מהתיקים נסגרים ללא תשלום, לאחר שהמעבידים סרבו לאשר את התאונות וחוקרי הביטוח הלאומי לא מצאו הוכחות לקיום יחסי עובד-מעביד ולפגיעה בעבודה. על מנת להקל על הביטוח הלאומי נשלח להם פירוט נסיבות התאונה והעתקי הדיווח לתמ"ת, אולם אלו לא מסייעים בזירוז ההכרה בתאונה.

חוק ביטוח לאומי פרק ה' –  פגיעה בעבודה, קובע כי כל עובד המועסק בישראל ועבר תאונה, זכאי לקבלת טיפול רפואי, שיקום, ודמי פגיעה בעבודה – 75% מהשכר אם קיבל אישור רפואי לאי-כושר עד 90 יום. עובדים שנקבעה להם נכות של 20% ויותר זכאים לקצבת נכות לכל ימי חייהם.

הטיפול הרפואי הראשוני לעובדים שנפגעו בתאונת עבודה ניתן בבתי החולים בישראל מכוח "חוק זכויות החולה" המחייב את בתי החולים להעניק לכל אדם שירותי רפואה דחופה. אולם עובדים פלסטינים וזרים שאינם תושבי ישראל מתקשים לקבל טיפולי המשך. העובדים הישראלים מבוטחים בחוק בריאות ממלכתית והם מקבלים טיפולי המשך בקופה בה הם חברים. לעומתם, עובדים פלסטינים שנפגעו בעבודה נדרשים להציג טופס דיווח של המעסיק על תאונת העבודה (בל-250) וטופס הכרה מהביטוח הלאומי בתאונת העבודה, כתנאי לקבלת טיפולים רפואיים לאחר שחרורם מאשפוז. מדובר בהוצאת תפרים, הוצאת קיבועים בגפיים, צילומים הנדרשים למעקב רפואי,  טיפולים שיקומיים כמו פיזיותרפיה ועוד. ההכרה של הביטוח הלאומי אורכת מעל חודש, וזה במקרה שהמעסיק נותן ביום התאונה או בסמוך לו טופס בל-250 (הודעה על פגיעה בעבודה), וממלא את טופס התביעה לביטוח הלאומי לקבלת דמי פגיעה בעבודה, דבר אשר לא תמיד קורה. ברוב המקרים שבהם אין שיתוף פעולה מצד המעסיק ההכרה בתאונה של הביטוח הלאומי אורכת יותר משישה חודשים. עד אז עובדים שנפגעו בעבודה נדרשים כאמור לשלם מכיסם עבור טיפולים רפואיים.

פגיעה בתאונת עבודה, מעבר לסבל הבריאותי והנפשי שנגרם לנפגע, גורמת להפסקת עבודה ולאיבוד הכנסה בשל כך. בזמן זה נדרש הנפגע לשלם עבור טיפולים רפואיים כשאין הפרוטה מצוייה בכיסו. אנו מטפלים בעובדים שלא עלה בידם לגייס את הכסף והם ויתרו על טיפולי המשך וכתוצאה מכך מצבם הרפואי החמיר עד לנכות. אחרים בחרו טיפולים שלדעתם היו חשובים וויתרו על אחרים כמו פיזיותרפיה.

בשנת 2005 הוחל חוק ביטוח לאומי בסעיף פגיעה בעבודה על עובדים פלסטינים המועסקים בהתנחלויות. עובדים כאלה שנפגעו בעבודה מופנים לבתי חולים בשטחים. בהסדר בין מגן דוד אדום והסהר האדום נקבע כי עובד שנפצע מפונה על ידי אמבולנס של מגן דוד אדום אל אחד המחסומים, שם מועבר הפצוע  לידי אמבולנס של הסהר האדום, המביא אותו לבית חולים ברשות הפלסטינית הקרוב לאזור התאונה. עובדים אלו נפגעים יותר מאחר והם נדרשים לשלם גם עבור הטיפול הראשוני הדחוף, סכום היכול להגיע לאלפי שקלים, בעוד העובדים המקבלים טיפול ראשוני בבתי החולים בישראל אינם מחויבים בתשלום. בתי החולים מקבלים את הכיסוי הכספי לאחר אישור ההכרה בתאונה מהביטוח הלאומי.

בהסדר שנעשה בין הביטוח הלאומי עם קופת חולית כללית, עובדים יכולים לקבל החזר כספי לתשלומים ששילמו כנגד קבלות ולאחר שהתקבלה הכרה בתאונת העבודה ע"י הביטוח הלאומי. זאת לעובדים שקיבלו טיפולים בשטחים ובישראל. בקופת חולים נבדקות הקבלות, הן מועברות לאישור הביטוח הלאומי, ולאחר אישורן נשלח צ'ק לעובדים. משך הזמן לקבלת החזרי התשלום לעובדים אורך בין 3 ל-14 חודשים. לא כל העובדים יודעים שהם צריכים לשמור על הקבלות, כולל התיעוד הרפואי של הטיפולים ומרשמי התרופות שקיבלו ומעטים יודעים לאן לשלוח. הם מתקשים לעבור את המבוך הבירוקרטי ונותרים ללא שיפוי על הוצאותיהם, למרות שהם זכאים לו בוודאות על פי חוק ביטוח לאומי.

דוגמאות שכיחות לעיכוב תשלום עבור טיפולים רפואיים בעקבות תאונות

ח.ב. עבד בחקלאות בקיבוץ אלמוג. במהלך העבודה בשדה ב-02.01.2010 נפל על אבן ונפגע בידו. הוא הועבר לבי"ח ביריחו שם נותח. מעסיקו מילא טופס 250-בל (לאחר פנייה  של קו לעובד). ההכרה מהביטוח הלאומי התקבלה ב-15.06.2011. ב-26.10.2011 הגיש העובד באמצעות קו לעובד בקשה להחזר הוצאות רפואיות בסך 2,552 ₪. ב-10.05.2012 קיבל 2,052 ₪ שנתיים וארבעה חודשים לאחר התאונה. אם העובד היה מועבר לבי"ח ישראלי הוא לא היה צריך לשלם את עלות האשפוז והניתוח. יצוין כי עלות ניתוח כזה עם אשפוז הייתה יכולה להגיע בבית חולים בישראל ל-15,000 ₪.

סלימאן אבו דעוק נפגע בעבודה במפעל דלתות ירושלים בע"מ ב-25.04.2010. במהלך עבודתו במכונה לחיתוך ברזל הוא נפצע ביד ימין. המעסיק נתן לעובד טופס 250-בל באותו יום והעובד טופל בשירותי הרפואה בישראל. אישור ההכרה התקבל ב-26.01.2011. ב-24.6.2011 הוגשה בקשה להחזר הוצאות רפואיות בסך 2,000 ₪. ב-10.11.2011 העובד קיבל סכום של 298 ₪. לאחר מכן ב-22.12.2011 קיבל עוד 737 ₪ וב-10.5.2012 שילמו לו 391 ₪. סה"כ 1,426 ₪. למעלה משנתיים לאחר התאונה העובד קיבל את רוב התשלום עבור הטיפולים שנדרש להם לאחר התאונה.

ללא עזרת קו לעובד בהגשת הקבלות לקופת חולים, העובדים שפרטיהם תוארו לא היו מקבלים החזר על התשלומים ששילמו. רוב העובדים מהשטחים המועסקים בישראל ובהתנחלויות שנפגעים בעבודה ונדרשים לשלם מכיסם עבור הטיפולים הרפואיים אינם מקבלים החזרים.

העיכובים וההתניות לקבלת טיפול רפואי אחרי תאונות עבודה עומדים בניגוד לרוח החוק והאמנות הבינ"ל המבטיחים לעובדים שנפגעו בעבודה את כל הטיפולים הרפואיים ושיקום רפואי.

הסחבת, העיכובים ומניעת טיפולים רפואיים כפי שהיא נעשית כיום בשל סרבול בירוקרטי שנוקט הביטוח הלאומי מהווים אפליה בוטה ואכזרית של עובדים שאינם תושבי ישראל וביניהם העובדים הפלסטינים מהשטחים הכבושים.

איך משלמים את דמי הביטוח הלאומי עבור עובדת משק בית?

כל מה שצריך לדעת בכדי לשלם את דמי הביטוח הלאומי עבור עובדת משק הבית (עוזרת/מנקה) בקלות ובמהירות

המשך קריאה >>

החגיגה נגמרת

בשנה הבאה יבוטל מענק עבודה מועדפת בתחנות הדלק, בין השאר בעקבות תלונות רבות על פגיעה בזכויות העובדים – חיילים משוחררים

המשך קריאה >>

דו"ח שנתי: פעילות עמותת קו לעובד בשנת 2013

ארגון קו לעובד מסכם את שנת 2013 בדו"ח מקיף הכולל פרטים ומידע על ליבת עשיית העמותה בתחומים שונים בעולם העבודה הישראלי

המשך קריאה >>

פעילות עמותת קו לעובד בעשור הראשון להקמתה

אוגדן המכיל את פרסומי עמותת קו לעובד ודפי המידע מטעמה בין השנים 1990-2000

המשך קריאה >>

בג"ץ קבע: זכויות בריאות לעובדי סיעוד ותיקים

ביום 23.6.2014 הכריעה בג"ץ בעתירת ארגון "קו לעובד" שדרשה להקנות זכויות סוציאליות למהגרי עבודה השוהים בישראל שנים ארוכות כדין

המשך קריאה >>

המירוץ להכרה בתאונת עבודה

סיוט בירוקרטי, פיטורים מהעבודה ומצב רפואי מתדרדר הם מנת חלקם של העובדים הפלסטינים המועסקים בישראל המבקשים הכרה בתאונת עבודה

המשך קריאה >>

"שיטת מצליח" בביטוח הלאומי?

עובד המבקש לקבל דמי פגיעה נתקל בחומה בירוקרטית המהווה דוגמא להתשת העובדים בכדי שיוותרו על זכויותיהם

המשך קריאה >>

הפועלים הזרים מבוטחים נגד תאונות, אבל לא מקבלים טיפול רפואי הולם

בעוד אלפי מהגרי עבודה נפצעים מדי שנה, הם מהווים רק אחוז ממקבלי הפיצויים

המשך קריאה >>

כשלים בטיפול הביטוח הלאומי בעובדים שאינם ישראלים

סיכום ישיבת "הועדה לפתרון בעיית העובדים הזרים" בה תיארו נציגי "קו לעובד" את הכשלים במתן טיפולים רפואיים לנפגעי עבודה

המשך קריאה >>

פרסום דו"ח הביטוח הלאומי בעניין מעמדן הכלכלי חברתי של נשים בישראל בין השנים 1997-2011

מן הדו"ח עולה תמונה עגומה המצביעה על פערים חברתיים המיוחסים לאפליית נשים

המשך קריאה >>

נייר עמדה: לעגן בחוק את צו ההרחבה לפנסיה חובה עם תוספות חיוניות

עקב אי ציות מעסיקים לצו ההרחבה לפנסית חובה – רבים מן העובדים המשתכרים פחות מ-5,000 ש"ח בחודש אינם מבוטחים. עמדת קו לעובד לשינוי הנדרש

המשך קריאה >>

כשלים בטיפול המוסד לביטוח לאומי בזכויות זרים

למרות חלוף למעלה משלושה עשורים מתחילת כניסתם של זרים לעבודה בישראל, עדיין מתקשה המוסד לביטוח לאומי בהבטחת זכויותיהם. לדוח המלא

המשך קריאה >>

מניעת טיפולים רפואיים לעובדים פלסטינים שנפגעו בעבודה

בשנת 2011 נהרגו 38 עובדים בתאונות בניין אך מספר הפצועים כלל איננו ידוע. בשל מעסיקים המתנערים מאחריות עובדים רבים אינם מקבלים את מלוא זכויותיהם ומשלמים על כך בבריאותם

המשך קריאה >>

עובדים הנפצעים בעבודתם אינם מועברים לבתי החולים

מאת: סלווא עלינאת   • מעסיקים ישראלים מפקירים עובדים פלסטינים פצועים בשטח, לא דואגים להם לטיפול הרפואי המיידי הנדרש, ואף מכחישים את העסקתם. עמותת "קו לעובד" הוציאה ביום 22.9.09 נייר עמדה העוסק באופן התייחסותם של מעסיקים ישראלים לעובדים פלסטינים אשר נפצעו במהלך עבודתם ובעקבותיה. הנייר מציג תמונה מדאיגה בה ישנם מעסיקים המונעים, לא פעם, קבלת טיפול […]

המשך קריאה >>

מכשולים מול מד"א והביטוח הלאומי

מאת: אהוד עין גיל, מתנדב בקו לעובד חוק ביטוח לאומי, במקרה של תאונת עבודה, חל משנת 2005 גם על העובדים הפלסטינים המועסקים בהתנחלויות בשטחים. אולם, עקב ערפול ממושך, לא העובדים ולא המעסיקים היו מודעים לכך. משמעות הערפול היא אי מיצוי הזכות המעוגנת בחוק לקבלת טיפול רפואי חינם, דמי פגיעה בעבודה בשל היעדרות וגמלה במקרה של נכות. […]

המשך קריאה >>

תאונות עבודה: 24 הרוגים בחצי שנה

מאת: מיקי פלד, Ynet במחצית הראשונה של שנת 2008 נהרגו בתאונות עבודה 24 עובדים. ורדה אדוארדס, מפקחת עבודה ראשית במשרד התמ"ת, מציינת כי כמחצית מהתאונות אירעו בתעשייה, וכרבע מהן בענף הבנייה. הגורם העיקרי לתאונות הוא עבודה לא בטוחה בגובה. המספרים דומים להתפלגות התאונות אשתקד, ב-2007 כולה נהרגו 51 עובדים. משרד התמ"ת נמסר כי הותקנו תקנות בטיחות […]

המשך קריאה >>