תאונות עבודה בענף הבניין

המשך
סגור

מספר הפצועים וההרוגים בתאונות עבודה בענף הבניין גדל ומחמיר מדי שנה, אך שום מדיניות אכיפה ומניעה אפקטיבית אשר מנסה לשים קץ למחדל בענף הבניה ולהפקרות של חיי הפועלים לא מקודמת.

קו לעובד, כחלק מהקואליציה למאבק בתאונות בבניין, קורא למשרד הכלכלה לנקוט בדחיפות בצעדים הבאים, אשר יש צורך וניתן ליישמם באופן מיידי, לקידום בטיחות העובדים.

פתרון מקיף ואפקטיבי למחדל תאונות העבודה בענף הבניין מחייב את התגייסותם של כמה רשויות וגופי שלטון ודורש מגוון רחב של החלטות ושינויים, החל מהפניית משאבי כוח אדם ותקצוב נאותים, וכלה בתיקוני חקיקה ובגיבוש נהלי בטיחות הולמים.

המלצות לפתרונות דחופים

פרסום מידע על תאונות  קטלניות וקשות ועל חקירות פליליות בגינן

  1. פרסום מידע על תאונות קטלניות וקשות: פרסום מיידי, מכאן ואילך, של כל מקרה מוות ופציעה קשה של עובדי בניין, לרבות הודעה מיידית על פטירתם של פצועים. המידע שיפורסם יכלול לכל הפחות: מועד התאונה, מקום התרחשותה, שם ההרוג (במקרה מוות), שם הקבלן המבצע באתר, ותיאור ראשוני של צורת התאונה, ונסיבותיה כלל שניתן לפרסמן. פרסום רטרואקטיבי הדרגתי של נתונים אלה לתקופות שהחל מ-1.1.16, לשנת 2015 ולשנים 2012-2014 – בתוך שבועיים ימים ועד 3 חודשים מיום הדיון בוועדה, תוך עדכון הוועדה במידע.

אחריות ביצוע: מיהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה ומשטרת ישראל.

  1. פרסום דבר קיומן או אי קיומן של חקירות פליליות בדבר תאונות קטלניות וקשות וסטטוס החקירה וכתב האישום, אם הוגש: ביחס לכל אחת מהתאונות הקטלניות והקשות שהתרחשו, כאמור בסעיף 1 לעיל, ובלוח זמנים דומה, יפרסמו משטרת ישראל ופרקליטות המדינה את הנתונים הבאים: האם נפתחה חקירה פלילית (ואם כן – תוך ציון מספר התיק); מהו סטטוס החקירה, לרבות האם הומלץ להגיש כתב אישום; האם הוגש כתב אישום; אם לא הוגש כתב אישום – הנימוקים לכך; ואם הוגש כתב אישום – האם הוכרע הדין ומהי הכרעת הדין, ואם הורשע הנאשם – מהו עונשו.

אחריות ביצוע: מידע זה יימסר ממשטרת ישראל למינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, וגורם זה יעמיד מידע זה לרשות הציבור.

טיפול משטרת ישראל ומינהל הבטיחות התעסוקתית בתאונות קשות וקטלניות

  1. פתיחת חקירה ממצה על ידי משטרת ישראל – משטרת ישראל תגיע במהירות האפשרית לכל אתר בנייה בו התרחשה תאונה קטלנית או קשה, תסגור את האתר כולו לעבודה באופן מיידי, תפתח בחקירה פלילית יסודית בשיתוף עם חוקרי ומפקחי משרד הכלכלה – ולא תאשר כניסה לאתר אלא לאחר שהחליטה כי לא יהיה בכך כדי לפגוע בחקירה. משטרת ישראל תגיש לפרקליטות המדינה דו"ח סיכום חקירה בכל מקרה של תאונה קטלנית וקשה, במטרה לבחון ההצדקה להגשת כתב אישום בגין גרם מוות/ פציעה ברשלנות.

אחריות ביצוע: אגף החקירות, משטרת ישראל

  1. כאמור לעיל, אתר שבו התרחשה תאונה קשה או קטלנית ייסגר לעבודה. הסגירה תהא בצו של מינהל הבטיחות התעסוקתית, ותימנע פתיחתו לעבודה עד לאחר שבוצעה על ידי המינהל בדיקה יסודית של תנאי הבטיחות באתר כולו לרבות בדיקה פרטנית של רמת ההכשרה של העובדים, נהלי העבודה באתר והמתקנים בו. האתר ייפתח לעבודה רק לאחר שאישר מפקח אזורי או סגנו כי האתר בטוח לעבודה.

אחריות ביצוע: משרד הכלכלה.

הגברה דרמטית של האכיפה ושל משאבי הפיקוח וקביעת תקנים למשרות פיקוח

  1. משרד הכלכלה יגיש בתוך זמן קצר תוכנית המציגה כיצד בדעתו להגדיל באופן מיידי ודרמטי את מספר משרות המפקחים על אתרי הבניה (העומד כיום על 17), וכן את המשאבים העומדים לרשותם לרבות רכבים, וכן את משרות החוקרים במשרד. תוכנית זאת תכלול, בין היתר, את המרכיבים הבאים:
  • איוש 3 משרות פיקוח במחוז ירושלים, המאוייש כיום על ידי מפקח אחד בלבד (!)
  • פירוט תוכנית לאיוש מיידי של תקנים לא מאויישים העומדים על 24, על פי המידע שנמסר מהמשרד.
  • שיפור תנאיה העסקה הירודים של מפקחים וחוקרים והקצאת רכבים כמספר המפקחים.
  • פירוט תוכנית דומה לאיוש משרות חוקרים במחלקת האכיפה והחקירות במשרד הכלכלה.
  • משרד הכלכלה יקבע קריטריונים ברורים ושקופים לקביעת מספר התקנים הדרוש של מפקחים וחוקרים המופקדים על ענף הבניה, לשם ביצוע מיטבי של פעולות פיקוח ואכיפה, בשים לב למספרם של העובדים בענף הבניין, מספר אתרי העבודה המוכרזים והפיראטיים, תוך התייחסות לאזורים גאוגרפיים. קריטריונים אלו ייקבעו לאחר השוואה עם מצב הדברים במדינות מתוקנות בהקשר זה.

אחריות ביצוע: משרד הכלכלה.

_____________________

תאונות העבודה ברובן המכריע נובעות מרשלנות; הן מעידות על זלזול בשם הרצון לחסוך בעלויות – גם בחיי העובדים. זאת בין אם באי-מתן אמצעי בטיחות הולמים והכשרה ראויה – ובין אם בחומרים הנדרשים לבנייה בטוחה. משרד הכלכלה עצמו מעריך כי רק רבע(!) מכלל התאונות שמתרחשות באתרי הבניה מדווחות למשרד. יש להניח שאלו שמדווחות הן הקשות מבינהן.

ייתכן שאוזלת היד המתמשכת בטיפול בתופעת תאונות העבודה המרובות בענף הבניין נובעת מכך שרוב העובדים הנפגעים הם פלסטינים, זרים ומבקשי מקלט? רק שהניסיון מלמד שהפקרת ההגנה על בטיחות עובדים שאינם ישראלים תגיע בהמשך גם לאזרחים הישראלים, אלו שנמצאים באתרי הבנייה ואחרים.

תמונת מצב עדכנית

על פי הנתונים שנאספו על ידי הקואליציה למאבק בתאונות בניין, בחודש ינואר 2016 בלבד נהרגו 6 עובדי בניין נהרגו בתאונות עבודה, ו-19 עובדים לפחות נפצעו קשה בתאונות עבודה בבניין.

בשלושת החודשים האחרונים, מאז תחילת חודש נובמבר 2015, נהרגו לכל הפחות 18 עובדים בענף הבניין.

על פי נתונים שנפרסם בינואר 2016 מינהל הבטיחות התעסוקתית במשרד הכלכלה, שנת 2015 גבתה 35 קורבנות מקרב עובדי הבניין. הנתונים הרשמיים אינם כוללים הרוגים ופצועים בתאונות בניין בשטחים שבשליטת ישראל בגדה המערבית/ אזור יהודה ושומרון.[ii]

על פי הנתונים הרשמיים, בישראל נהרגים כ-11 עובדים מקרב כל 100,000 עובדים בבניין. נתון זה מצביע על שיעור היפגעות של עובדי בניין בישראל שהוא גדול פי 7 מזה של עובדים בבריטניה למשל; זוהי עדות קשה לרמת הבטיחות הירודה ביותר באתרי הבניין בישראל.[iii]

 [i] נתונים אלה נאספים בעיקר מהודעות לעיתונות של סוכנויות ההצלה המועברות לקואליציה על ידי עיתונאים. בדרך כלל אין בידינו מידע על פצועים שנפטרו בבתי החולים זמן מה לאחר פציעתם, וייתכנו ובוודאי ישנם מקרים שלא הגיעו לידיעת הקואליציה.

[ii]  המידע לגבי מספר הקורבנות לשנת 2015 פורסם בהודעה לעיתונות שהוציא משרד הכלכלה והתעשייה ביום 8.2.2016, בנושא "סיכום שנת 2015 בתחום הבטיחות והבריאות התעסוקתית". עמדת מינהל הבטיחות התעסוקתית על פיה אין הם מפקחים או אוספים נתונים על הנעשה באיו"ש הוצגה במסמך מרכז המחקר של הכנסת מיום 14.12.15 בנושא תאונות עבודה בענף הבניין.

[iii]   הנתון לגבי ישראל מדו"ח תאונות עבודה בישראל – תמונת מצב 2014-2010 (המוסד לביטוח לאומי ומשרד הכלכלה), תרשים 13 בעמ' 15.

http://economy.gov.il/Employment/SafetyAndHealth/ResearchAndProjects/Reports/Reports/AccidentReport2010-2014.pdf.

 הנתונים לגבי בריטניה, העומדים  על 1.62 הרוגים ל-100,000 עובדים בבניין, נלקחים מהאתר הממשלתי רשמי של ה-Health and Safety Executive, עמ' 4, טבלה 2 (construction/workers). http://www.hse.gov.uk/statistics/pdf/fatalinjuries.pdf

________________________________

ענף הבנייה נחשב לאחד הענפים המועדים לתאונות עבודה חמורות, והוא גובה בישראל עשרות הרוגים ואלפי פצועים בשנה. הגורם העיקרי להרוגים בתאונות עבודה בשנים אלה הוא נפילה מגובה. שיעור ההרוגים בקרב עובדים זרים ופלסטינים עמד בשנת 2014 על פי 4.7 משיעור ההרוגים בקרב עובדים ישראלים. בענף הבנייה עמד שיעור ההרוגים בשנת 2014 על 12 ל-100,000, כאשר שיעור ההרוגים הזרים והפלסטינים עמד על פי 1.6 משיעורם בקרב העובדים הישראלים. רוב ההרוגים בענף הבניין הם כאלה שמועסקים על ידי קבלן (63%), לעומת כאלה שמועסקים ישירות בידי החברה.

האחריות לבטיחות העובדים מוטלת על המעסיקים, שנדרשים להדריך את העובדים וליישם את תקנות הבטיחות והגהות במקום העבודה. זאת, בסיוע שתי רשויות: מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה,שאחראי על אכיפת חוקי הבטיחות והגהות במקומות העבודה; והמוסד לבטיחות ולגהות, שאחראי על ההדרכה וההסברה בנושא הבטיחות בקרב העובדים. בין היתר, האחרון מדריך מנהלי עבודה ועובדים במקומות העבודה, ומחלק להם חומר מקצועי בשפות שונות. אולם, מספר המדריכים קטן מאוד יחסית למספר אתרי הבנייה ולפיכך יש מחסור גדול במדריכי בטיחות בענף הבנייה.

קיימים גם מדריכי בטיחות פרטיים, אולם מתחקיר עיתונאי שנערך עבור עיתון "הארץ" עולה שנדיר שמעסיקים עורכים לעובדיהם הדרכות בטיחות על חשבונם, ושכיחה התופעה של קבלנים שמשלמים שוחד תמורת אישורים על הדרכות בטיחות שלא התקיימו. הקבלנים וקבלני המשנה, שרוצים לחסוך בעלויות העבודה, חוסכים גם בעלויות אחרות הקשורות לבטיחות באתר הבנייה עצמו, כמו פיגומים ומעקות תקינים, ומסכנים את חיי העובדים.

לפי ראש מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה, בשל הסיכונים הגבוהים בענף הבניין נדרשת השקעה גבוהה יותר בבטיחות, אולם בפועל הדבר לא נעשה. מנהל הבטיחות מדווח לדוגמא כי במבצע פיקוח מרוכז בן שלושה חודשים ב-2011 נערכו ביקורים ב-495 אתרי בנייה, בעקבותיהם הוטלו 287 צווי בטיחות – שעוצרים את העבודה נוכח סכנה – וצווי שיפור, לנוכח הפרות חקיקה. דהיינו, מדובר בשיעור עצום של בטיחות לקויה ב-58% מאתרי הבנייה שנבדקו. מבחינת תקציב – השקעות המדינה בפעולות מניעה בתחום הבטיחות והבריאות בעבודה מסתכמות בכ-45 מיליון ש"ח – פחות מאחוז אחד מההוצאות הנגרמות למשק בגין תאונות עבודה ומחלות תעסוקתיות.

גורם שתורם לרמת הבטיחות הנמוכה באתרי הבנייה היא אכיפה בלתי יעילה ובלתי מרתיעה מצד הרשויות. לפי המנהל, ב-2012 היו רק 20 מפקחי בנייה של התמ"ת על 10,000 אתרי בנייה, והמשרד מתקשה לאייש תקנים חדשים שניתנו לו, בשל השכר הנמוך שמוצע לתפקיד. למרות שנפתחת חקירה משטרתית לגבי כל תאונת עבודה קטלנית – ומדובר במאות הרוגים בענף הבנייה בלבד ב-15 השנים האחרונות – עד כה לא נגזר עונש מאסר על אף אחד מהאחראים, ולא נשלל רישיונו של אף קבלן.

אם מספר ההרוגים בתאונות עבודה גבוה, מספר הפצועים כתוצאה מהן – גבוה בהרבה. בשנת 2013, למשל, שילם הביטוח הלאומי דמי פגיעה ל-74,760 עובדים שנפצעו במהלך עבודתם (הנתון אינו כולל תאונות דרכים בדרך לעבודה וממנה), כשכעשירית מכלל מקבלי התשלום נפגעו בענף הבניין. רמת הפציעה של עובדי בניין חמורה מזו של עובדי ענפים אחרים, על פי המדד של מספר ממוצע של ימי אי-כושר לעבודה בעקבות הפציעה – 45 לגבי פצועים בענף הבניין בשנת 2013, ושיעור דומה בשנים קודמות, לעומת 36 ימים בקרב כלל נפגעי העבודה בתקופה המקבילה. על פי מדד זה, העובדים הפלסטינים והזרים נפגעים באופן כללי לזמן ממושך יותר, עם 47.3 ימי אי-כושר בממוצע לפגיעה, לעומת 36.6 אצל עובדים ישראלים, בשנת 2013. הפציעות בקרב העובדים הפלסטינים וזרים בבניין היו קשות יותר, עם מספר ממוצע של 51 ימים של חוסר אפשרות לעבוד בעקבות הפציעה.

נתונים אלה מתייחסים רק לעובדים בהיתר, שהתאונות שאירעו להן דווחו לביטוח הלאומי. תאונות קלות לא תמיד מדווחות, כמו גם תאונות רבות שקורות לעובדים ללא היתר. לפי עו"ד איריס מעיין, הממונה על זכויות העובדים הזרים במשרד הכלכלה, במקרים של עבודה ללא היתר: "כאשר העובד נפגע התאונה איננה מדווחת. אפשר לקבל נתונים מבתי החולים ומחדרי המיון. כמות עצומה של עובדים שמגיעה עם פציעות קשות מאוד".

תאונות עבודה אמורות להיות מדווחות גם למשרד הכלכלה. ברוב המקרים דיווח כזה לא מתבצע, בין היתר משום שהמעסיק, שאמור לדווח, לעתים קרובות כלל לא נמצא באתר העבודה. להערכת מנהל הבטיחות במשרד הכלכלה, היקף הדיווח אליהם מגיע רק לכרבע מכלל התאונות.

לפי מחקר השוואתי שנכתב עבור המוסד לבטיחות וגהות, שיעורי התאונות בענפי החקלאות והבנייה בישראל – הענפים העיקריים שבהם מועסקים פלסטינים וזרים – גבוהים, יחסית למדינות המערב: בחקלאות: 7.1 נפגעים לכל 100 עובדים בחקלאות בישראל, לעומת 3.3 בארה"ב ו-4.6 בארצות האיחוד האירופי; בבנייה: 6.3 בישראל לעומת 3.4 בארה"ב ו-6.1 בארצות האיחוד האירופי. לפי מחקר שערך עיתון הארץ ב-2011, פועל בניין בישראל חשוף פי חמישה לסכנת מוות מאשר עמיתו הבריטי, בשקלול מספר פועלי הבניין בשתי המדינות.

תגובת הקואליציה למאבק בתאונות בניין – דוח רבעון המנהל לבטיחות תעסוקתית

"נתוני ההרוגים והפצועים מהשנה החולפת משקפים מצב חמור אף יותר מהערכותינו עם הקמת הקואליציה. מכלל הנתונים והמידע שנחשף בחודשים שחלפו מסתמן בבירור כי אין מענה פיקוחי ראוי להפקרות בענף הבניין"

המשך קריאה >>

3 הרוגים ו-3 נעדרים באסון קריסת "חניון הברזל"

השעה היא שעת חירום והדברים ידועים. עשרות עובדים כבר מצאו את מותם השנה ומאות רבות נפגעו באורח קשה. יום יום יוצאים עשרות אלפי עובדים לעבוד בעשרות אלפי אתרים מסוכנים, בהם חייהם נתונים בסכנה מידית. הטרגדיה שהתרחשה הבוקר ממחישה ביתר שאת את הסכנה הן לעובדים והן לכלל הציבור

המשך קריאה >>

"דו"ח תאונות עבודה בישראל – תמונת מצב": מצג נתונים מטעה ומקומם

מינהל הבטיחות התעסוקתית במשרד הכלכלה והמוסד לביטוח לאומי מפרסמים הבוקר דו"ח מסכם רב-שנתי בנושא תאונות עבודה בישראל. אופן מצג הנתונים בדו"ח מטעה את הקורא לחשוב כי ישראל נמצאת במגמת שיפור בעוד שלמעשה לא כך הדבר; קיימת עליה מדאיגה במספר תאונות העבודה הקטלניות במשק בהשוואה לשנים קודמות, בדגש על ענף הבניה, וקיים תת דיווח מתמשך וחמור בכל הנוגע לתאונות העבודה השוטפות. מספרם הגבוה של ההרוגים בתאונות עבודה מקרב מהגרי עבודה ועובדים פלסטינים מצביע בהכרח על הפקרות קשה בשמירה על ביטחונם הבסיסי של העובדים. למרות הנתונים הזועקים המתפרסמים בזה אחר זה, עומדות הרשויות בסירובן לפעול למיגור מחדלי הפיקוח במשק; תקציבי הפיקוח הזעומים לא הוגדלו במאום, אף מפקח לא נוסף לצוות המדולל האמון על המלאכה במשרד הכלכלה, כתבי אישום לא הוגשו, חקירות אינן מתקיימות, ובאופן עקבי הדרג המדיני ממשיך להתעלם מהזעקה הציבורית הגוברת

המשך קריאה >>

מכפילים את מספר המועסקים – ומי דואג לביטחון וזכויות העובדים?

עובדים פלסטינים מועסקים בישראל בהתאם להחלטת ממשלה ב-1970 שהסדירה את העסקתם ועוגנה בחוק מ-1994. החלטה זו עד היום אינה מיושמת במלואה. כך לדוג' המדינה אוכפת על המעסיקים לשלם מסים ולהפקיד כספים עבור הזכויות הסוציאליות של העובדים, אך מתעלמת מאי העברת התשלומים המלאים של אותן הזכויות לעובדים. בנוסף, על הממשלה לטפל בשורה של תופעות נלוות למתכונת העסקת העובדים הפלסטינים כיום, בכדי להבטיח עבורם תנאי העסקה בטוחים ואנושיים שיאפשרו להם לחזור לביתם בריאים ושלמים

המשך קריאה >>

עובדות "שקופות" בנקיון משק בית – לציון יום האישה הבינ"ל

עמותת קו לעובד מעניקה סיוע לעובדות משק בית באמצעות קבלת קהל וסדנאות במרכזים קהילתיים שונים ברחבי הארץ. במהלך שנת 2015 כ -1500 עובדות ועובדי משק בית פנו למשרדי קו לעובד לקבלת ייעוץ וסיוע, כ- 15% מהעובדים חזרו להמשך טיפול, מתוכם 83% נשים.

המשך קריאה >>

הבאת מהגרי עבודה ע"י חברות זרות משמעותה פגיעה מופלגת בעובדים

בעקבות פרסומים אודות הצעת החלטה אשר תובא לפני קבינט הדיור מחר (יום ב', 7.3), ובה אישור התקשרות בין חברות זרות לחברות ישראליות לצורך עבודה קבלנית בבניין בארץ, קו לעובד פנה לשר האוצר וכלל חברי קבינט הדיור בקריאה לסגת מן היוזמה ולהימנע מאישור המהלך.

המשך קריאה >>

דיווחים בתקשורת על מחדל תאונות העבודה בבניין

למעקב שוטף אחר דיווחים בתקשורת בנוגע למחדל התאונות בענף הבניה אנא בקרו בעמוד הפייסבוק של "הקואליציה למאבק בתאונות בניין"

המשך קריאה >>

המלצות דחופות ליישום מיידי במאבק בתאונות בניין

מוגש ליו"ר וחברי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות לקראת ישיבת הוועדה ביום  9.2.2016

המשך קריאה >>

ביקור עובדי חקלאות במושב ערוגות

"תשלום מתחת לשכר מינימום, אי מתן תלושי שכר, חוסר נגישות לשירותי הבריאות, העסקה מסוכנת עם חומרי הדברה, מגורים לא ראויים, חוסר מודעות בקרב העובדים לזכויותיהם, ועוד. […] עדויות על פגיעה בעצמאותם של העובדים: לקיחת הדרכון ע"י המעסיק, שליחה לעבודה בתחום הבניין, העברת השכר ישירות לחו"ל ואי פתיחת חשבון בנק בישראל – בניגוד למתחייב כחוק, חשד של העובדים לתשלום שאינו תואם את שעות עבודתם בפועל"

המשך קריאה >>

אדם – לא רק עובד

בסוף חודש נובמבר יצא צוות תחום חקלאות של קו לעובד לביקור עובדים במושב לכיש שנמצא בצפון הנגב. בביקור נפגשנו עם קבוצה של כ-10 עובדים, המועסקת ע"י אותו מעסיק. במהלך הביקור ישבנו עם העובדים, הקשבנו לטענות השונות שהעלו ונתנו מענה לשאלות הרבות שהעלו בנוגע לזכויותיהם .

המשך קריאה >>

"סכנה על הפיגומים. כך מופקרים פועלי בניין בישראל"

"גם היום יצנח פועל באתר בנייה" – עיתון הארץ בסיקור נרחב של מכת תאונות העבודה בענף הבניין. הישג חשוב של "הקואליציה למאבק בתאונות בבניין"

המשך קריאה >>

סיכום דיון בועדת העבודה – צעדים מעשיים לטיפול במחדל תאונות העבודה

ביום שלישי ה- 15.12.2015 השתתפו נציגי קו לעובד בדיון בועדת העבודה והרווחה של הכנסת בנושא תאונות עבודה בענף הבנייה. הדיון היה רב משתתפים ויעיל יחסית לדיונים קודמים שהתנהלו בכנסת בהקשר זה. להלן דברי הסיכום של הוועדה מפי יו"ר הוועדה, חבר הכנסת אלי אלאלוף, אשר בשונה מדיונים קודמים בנושא, כוללים החלטות קונקרטיות ומשמעותיות

המשך קריאה >>

נייר עמדה – הקואליציה למאבק בתאונות בבניין

"הקואליציה למאבק בתאונות בענף הבניין" כוללת את הארגונים קו לעובד, ארגון העובדים מען, רופאים לזכויות אדם, והאגודה לזכויות האזרח, משפטנים מן האקדמיה לרבות הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת חיפה, ופעילים רבים בהם חסן שולי וסוהייל דיאב. הקמת הקואליציה נועדה לקדם את המאבק בתאונות הבניין, ההורגות עשרות ופוצעות אלפי עובדים בשנה, על רקע כשל רב מערכתי מקיף בקידום הבטיחות בענף הבניין, באכיפה ובענישה על הפרת נוהלי בטיחות, ובפיצוי עובדים שנפגעו.

המשך קריאה >>

ביקור צוות חקלאות במושב פעמי תש"ז

בשבת ה-31.10 יצא צוות תחום חקלאות של "קו לעובד" לביקור עובדים שגרתי, הפעם במושב פעמי תש"ז שבצפון הנגב, בכדי לבחון את תנאי העסקת העובדים ואת מגוריהם. ביקור זה נעשה לאחר שפנו העובדים אל משרדינו בתלונה על מעסיקם

המשך קריאה >>