05-04-2016

נייר עמדה בעקבות החלטת הממשלה על "חיזוק שיתוף פעולה כלכלי באמצעות תעסוקת עובדים פלסטינים בישראל"  (החלטה 1236 מיום 8 במארס 2016)

עמותת "קו לעובד" מברכת על החלטת הממשלה להגדיל את מספר העובדים הפלסטינים המועסקים בישראל, ולהקים צוות בין משרדי לצורך הסדרת המדיניות בתחום תעסוקת העובדים הפלסטינים.

העובדים הפלסטינים מועסקים בישראל בהתאם להחלטת ממשלה ב-1970 שהסדירה את העסקתם ועוגנה בחוק יישום ההסכם בדבר עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות), מ-1994. לצערנו, ההחלטה אינה מיושמת במלואה. המדינה אוכפת על המעסיקים לשלם מסים ולהפקיד כספים עבור הזכויות הסוציאליות של העובדים, אך מתעלמת מאי העברת התשלומים המלאים של אותן הזכויות לעובדים.

מעבר לסוגיית התשלומים אנחנו רואים בהחלטת הממשלה האחרונה הזדמנות לקדם היבטים שונים שנלווים להעסקת העובדים, במטרה להבטיח עבורם תנאי העסקה בטוחים ואנושיים שיאפשרו להם לחזור לביתם בריאים ושלמים:

  • צפיפות במעברים

עובדים פלסטינים בעלי רישיון עבודה עוברים בדיקות ביטחוניות יסודיות. מידי בוקר הם נאלצים לעבור מחדש בידוק ביטחוני, מה שגורם לצפיפות קשה במעברים ובזבוז של שעות ארוכות בהמתנה למעבר. אנחנו סבורים כי בעידן של אוטומציה כה מתקדמת ניתן לספק לעובדים בעלי הרישיונות תגי זיהוי שיאפשרו להם מעבר מהיר וחסכוני בזמן.

  • תלות במעסיקים לקבלת רישיון עבודה

רישיונות העבודה של העובדים הם על שמות מעסיקיהם, וכך יוצא שהעובד תלוי במעסיקו כדי לעבוד בישראל. תלות זו מנוצלת על ידי מעסיקים וקבלני כוח אדם רבים לשם גביית עמלות תיווך מן העובדים. מכיוון שגובה העמלות הוא בין 1500 ל- 2500 ₪ בחודש נותר בידי העובדים רק חלק משכרם הנמוך ממילא (ראו דו"ח קו לעובד).

לטעמנו, הדרך היחידה למגר את התופעה היא שחרור העובדים מן התלות במעסיקיהם. לא מעט מעסיקים גובים מעובדיהם עמלת דמי תיווך תמורת רישיון עבודה, אך הם אינם מעסיקים אותם והם חופשיים לעבוד היכן ועם מי שיחפצו. באופן זה, כוונת השלטונות להשתמש במעסיקים כזרוע ביטחונית לשם פיקוח על העובדים ועל תנועתם בכל מקרה  אינה מיושמת. וכאמור, העובדים עוברים בדיקות ביטחוניות יסודיות וכניסתם לישראל נרשמת במעברים מדי בוקר.

אנחנו קוראים לממשלה להעניק לעובדים היתרים ענפיים ללא קשירתם למעסיק מסויים, ולאפשר להם לעבוד לפי בחירתם אצל כל מעסיק בענף שניתן להם היתר לעסוק בו. היתר כזה ייתר את ההליכים הביורוקרטיים המסורבלים והממושכים המעכבים מעסיקים ישראלים שמעוניינים להעסיק עובדים פלסטינים, וימנע את השחיתות המלווה את ההליכים האלה. על כך התריע גם מבקר המדינה בביקורתו על מדור התשלומים בדו"ח 2014.

  • ביטוח בריאות

התשלום לביטוח רפואי בשטחי הרשות הפלסטינית נגבה משכר העובדים על ידי מדור התשלומים. הביטוח מקנה לעובדים שירותי רפואה בשטחים בלבד. כאשר הם נזקקים לטיפול רפואי דחוף בגלל תאונת עבודה, התקף לב או בעיה דחופה אחרת בהיותם בשטח ישראל, עלות הטיפולים מכוסה על ידי המוסד לביטוח לאומי רק במקרה של הכרה בתאונת עבודה– כלומר רק בדיעבד, לאחר שהבעיה הרפואית הוכרה כתאונת עבודה. במקרים אחרים הטיפול הרפואי אמור להיות מכוסה על ידי הרשות הפלסטינית. את הפנייה למוסד לביטוח לאומי או לרשות הפלסטינית לצורך כיסוי עלות הטיפול שקיבל חייב העובד לעשות בעצמו. וזאת, בשונה מהעובדים הישראלים ומהגרי העבודה המבוטחים לפי חוק בביטוח רפואי, המכוסים אוטומטית (ראו דו"ח קו לעובד על "הזכות לטיפול רפואי של עובדים פלסטינים המועסקים בישראל", 2015).

אנחנו קוראים לממשלה לחייב את מעסיקי העובדים הפלסטינים לבטח את עובדיהם בביטוח רפואי בישראל. לחלופין, אנחנו קוראים להקצות חלק מן הכספים הנגבים מן המעסיקים עבור דמי מחלה לעובדים (כספים שאינם ממומשים ברובם), לתשלום עבור ביטוח רפואי לעובדים הנזקקים לטיפולים רפואיים בהיותם בישראל לרגל עבודתם.

  • עובדים מנועי רשיון עבודה

בעבור עובדים רבים נחסמת האפשרות לקבל היתר העסקה בשל מגוון של מניעות: מניעה ביטחונית , מניעת משטרה הנובעת על פי רוב ממעצר על כניסה לישראל ללא היתר עבודה, מניעת אג"מ, בשל אי-תשלום חובות (קנסות או אחרים)  ועוד.

מדו"חות ארגון "מחסום ווטש" עולה כי המניעה הביטחונית לאו דווקא קשורה למסוכנות המבקשים, אלא כדי לתחזק את הכיבוש: לגייס משתפי פעולה, לשמור על אנשים מפוחדים, במצב של אי וודאות מתמדת ולפגוע בלכידות החברתית. עובדה היא שלמנועי שב"כ רבים מסירים את המניעה בהליך יחסית פשוט ואם מוגשת עתירה לבית המשפט, המניעה מוסרת במקרים רבים ללא צורך בקיום דיון.

לעומת זאת, לגבי מנועי משטרה לא ניתן כמעט להתמודד עם ביטול החסימה. על עובדים שאין להם רקע פלילי, שנתפסו בישראל ללא היתר ונשפטו מוטלת מגבלת כניסה על פי קריטריונים שאינם מתפרסמים באף מקום למרות הוראת בג"צ. תקופות ההגבלה מוכפלות ומשולשות כך שהעובדים מנועים לטווחי זמן ארוכים המגיעים ל-5, 10 שנים ויותר. קיים לכאורה הליך ערעור על מגבלת הכניסה, אבל מניסון מחסום ווטש אחוז ההצלחה בערעורים אלה קרוב לאפס.

אנו קוראים לממשלה לפקח על מנגנוני חסימת ההיתרים מסיבה בטחונית, לשקול שינוי קריטריונים לחסימה בשל עבודה ללא רישיון, שיאפשרו ליותר עובדים לעבוד באופן חוקי מבלי שיאלצו לסכן את עצמם בעבודה ללא רישיון כדי לפרנס את משפחותיהם.

  • מדור התשלומים

בחדשים ינואר עד אוגוסט 2013 הגיע סך הכספים המשולמים למדור התשלומים על ידי מעסיקים של עובדים פלסטינים הן כמסים שונים והן עבור הזכויות הסוציאליות של העובדים לסכום העולה על מיליארד שקל. אולם חלק גדול מהכספים האלה כלל אינם מגיעים לעובדים הפלסטינים ואינם משמשים למימוש זכויותיהם הסוציאליות. הסיבה לכך נעוצה בהתנהלותו של מדור התשלומים, שעליו נכתב בדו"ח מבקר המדינה 2014 שהוא "כשל בתפקידו להגן על זכויות העובדים הפלסטינים" בכך שלא דאג להשוות את תנאי השכר וזכויות ההעסקה של העובדים הפלסטינים לאלה של הישראלים, כדין. עוד כתב המבקר, כי "יש מקום שהממשלה תבחן את תפקידי האגף ואת המשך הפעלתו בעתיד בנושא זה".

אי שקיפות מאפיינת את כלל ההיבטים של תעסוקת העובדים הפלסטינים בישראל. העובדים אינם מיודעים בדבר זכויותיהם, והם אינם מקבלים דיווחים תקופתיים על יתרות הכספים המופקדים בקרנות הפנסיה שעל שמם, כמקובל בישראל. נוסף לכך, מדור התשלומים מונע מן העובדים שאיבדו כושר עבודה ממחלה או תאונה, את זכותם לקצבת נכות המוקנית בתקנוני קרנות הפנסיה המקיפה. בעניין המימוש החסר בכספי הפנסיה לעובדים הפלסטינים "קו לעובד" הגיש ב-2.11.15 עתירה לבג"ץ.

אנו חוזרים על קריאתו של מבקר המדינה לממשלה לבחון את תפקודו של אגף התשלומים ואת המשך פעילותו בעתיד.

  • היעדר פיקוח על בטיחות בעבודה

מספר הפצועים וההרוגים בתאונות עבודה בענף הבניין גדל ומחמיר מדי שנה. בכל יום נפצעים בממוצע שני עובדי בניין פציעה קשה, בעיקר מנפילות מגובה. בשנת 2014 נפצעו קשה 569 עובדים. עלייה של 20 אחוז לעומת מספר שיעור הפצועים ב-2011. מדי שבוע או שבועיים נהרג עובד באתר בנייה, ומספר  ההרוגים השנתי כבר עומד על 30 איש בממוצע. למעלה ממחצית העובדים הנפגעים בענף הבנייה הם עובדים פלסטינים. רק בחודש מארס 2016 דווח על 26 תאונות שבהן נפגעו ונהרגו עובדי בניין.

עמותת "קו לעובד", כחלק מ"הקואליציה למאבק בתאונות בניין", קוראת לממשלה לנקוט בדחיפות צעדים שיביאו לפיקוח מוגבר ולאכיפה אפקטיבית שתתבסס על הרתעה עמוקה של הקבלנים שבאתריהם מתרחשות התאונות.