בוטל "נוהל עובדת זרה בהריון"

לאחר בג"ץ הכבילה ובג"ץ גבעת זאב, הישג שלישי בבג"ץ ל"קו לעובד" – ביטל "נוהל עובדת זרה בהריון"

מאת: עו"ד ד"ר יובל לבנת, חבר הוועד המנהל

 

בשנת 2005, הגישו קו לעובד, האגודה לזכויות האזרח, נעמ"ת, מוקד הסיוע לעובדים זרים ורופאים לזכויות אדם עתירה נגד "נוהל עובדת זרה בהריון" אותו קבע משרד הפנים. הנוהל התייחס לעובדות זרות חוקיות אשר נמצאות בחודש השישי ואילך להריונן, והופסקה עבודתן אצל המעסיק הרשום. הנוהל קבע כי יבוטל רישיון השהייה של העובדות בתוך 90 יום לאחר מועד הלידה, כשבמהלך תקופה זו יהא עליהן לצאת מישראל עם הילד, ומאוחר יותר הן תוכלנה לשוב לישראל ללא הילד.ביום 13.4.2011, כשש שנים לאחר הגשת העתירה, במעמד מיוחד של 15 שופטים, בפסק דין אחרון שניתן לפני פרישתה, קבעה נחרצות השופטת איילה פרוקצ'יה כי הנוהל בטל. על פי השופטת פרוקצ'יה, הנוהל אינו סביר והוא כרוך בפגיעה עמוקה בזכויותיה החוקיות של העובדת הזרה. "הוא פוגע בזכויותיה להורות ומשפחה וכן בציפיותיה הכלכליות. הוא אינו מתיישב גם עם התפיסה של משפט העבודה הישראלי באשר להגנה על זכויות עובדת בהריון ולאחר הלידה, ועם האיסור להפלות עובדת בשל הריון, לידה והורות במסגרת הזכות לשוויון בתעסוקה", נכתב בפסיקת בית המשפט. בנוסף, קבעה השופטת פרוקצ'יה כי הנוהל הקיים עומד בניגוד לתפיסת ההגנה על מהגרי עבודה באמנות הבינלאומיות.

 

בארגונים העותרים, בירכו על פסיקת בג"ץ אך הוסיפו כי "לצערנו, משרד הפנים פוגע שוב ושוב בזכויותיהן הבסיסיות ביותר של מהגרות העבודה בתחום הסיעוד, אשר נמנות על אחת הקבוצות המוחלשות ביותר בישראל. שוב ושוב אנחנו נאלצים לפנות לבתי המשפט על מנת שיחייב את רשויות המדינה לפעול כחוק וייחלצו להגן על זכויותיהן של מהגרות העבודה בתחום הסיעוד".

 

לדברי עו"ד ד"ר יובל לבנת, חבר הוועד המנהל של "קו לעובד", אשר הגיש את העתירה בשם הארגונים, "צריך לזכור כי מדינת ישראל היא זו שבחרה להביא לישראל מהגרות לעבודה בתחום הסיעוד. בשום מדינה מערבית בעולם לא נאסר על מהגרות עבודה להרות, ולא מפקיעים את מעמדן בגין לידה. הפקעת ההיתר לעבוד בגין לידה מהווה פגיעה בזכויות נשים ככלל, ומהגרות עבודה בפרט"

 
זו הפעם השלישית בה מתקבלת עתירה של "קו לעובד" על ידי בג"ץ. לפסיקה זו קדמו בג"ץ הכבילה משנת 2005, בה קבע בג"ץ כי הסדר הכבילה, הכובל את מהגרי העבודה למעסיקיהם הוא אינו חוקתי בעליל וכי הוא "בבחינת עבדות מודרנית".
בשנת 2007, פסק בג"ץ, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, כי על פי כללי ברירת הדין, על העסקת העובדים הפלסטינים על ידי המועצה המקומית גבעת זאב, וחברות ישראליות פרטיות בתחומי המועצות המקומיות והאזוריות באזור יהודה והשומרון, חל דין העבודה הישראלי, בנסיבות העסקתם במקרים שנדונו בעתירה. על פי פסק הדין, אם לא נקבעו בחוזה העבודה בין העובד הפלסטיני למעבידו הישראלי הוראות ספציפיות שמחילות דין אחר, אזי הדין החל על העסקת עובדים אלה, הינו משפט העבודה הישראלי. כתוצאה מפסיקה זו, זכאים עובדים פלסטינים לזכויות נוספות מתחום משפט העבודה המגן, שלא היו זכאים להן לפני-כן.