13-03-2017

"העובדה שהכנסת והממשלה שבות ובוחרות בקבוצה חלשה ונטולת כוח פוליטי כשעיר לעזאזל, שיש לתלות בו את כל צרות החברה ושיש להכות בו באמצעות חקיקה, אינה צריכה להרתיע את בית המשפט מפני קיום ביקורת חוקתית."


היום, יום שני 13.03.17, הוגשה עתירתם של שבעה מבקשות ומבקשי מקלט מאריתריאה וסודן, ושל ששה ארגונים הפועלים בתחום (קו לעובד, א.ס.ף, המוקד לפליטים ומהגרים, האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם, והמרכז לקידום פליטים אפריקאים), לביטול החקיקה המאפשרת להפקיע חמישית משכרם של מבקשי מקלט עד ליציאתם מישראל. העתירה הוגשה על ידי קו לעובד והקליניקה לזכויות פליטים באוניברסיטת תל אביב.

החוק הרלוונטי הוא סעיף 4 לחוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל (תיקוני חקיקה והוראות שעה), התשע"ה-2014, שנחקק עוד בשנת 2014 אולם יכנס לתוקף – באופן אירוני- ב-1.5.2017- יום חגם של הפועלים. החוק קובע כי 20% משכרם החודשי של מבקשי מקלט, וכן 16% מכספי מעסיקיהם, יופקדו לקרן שתוחזק בידי המדינה עד ליציאתם של מבקשי המקלט מישראל. ביחד עם העתירה הוגשה בקשה למתן צו ביניים שימנע את כניסתו לתוקף של ההסדר.
ההסדר מעגן ניכוי חסר תקדים משכר העובדים ומהווה פגיעה אנושה באוכלוסייה מודרת ונטולת קול. מבקשי המקלט יוותרו בסוף החודש עם שכר עבודה נמוך משמעותית משכר המינימום, באופן שיפגע דרמטית ביכולתם להתקיים בכבוד, ולפרק זמן שעלול להיות ממושך ביותר (ושנכון להיום אין כל צפי לסיומו).

הן בית המשפט העליון, בפסיקותיו בעניין חוק ההסתננות, והן מבקר המדינה עמדו על כך שהזנחת זכויותיה של קהילת מבקשי המקלט בידי המדינה מרעה אף את תנאי חייהם של אזרחי ישראל בקרבה היא מתגוררת. פסיקת בג"ץ ודוח המבקר קראו לממשלה לגבש בהקדם מדיניות שתבטיח טיפול הולם בקבוצה זו, והמבקר אף הדגיש את הצורך הדחוף בכל הנוגע לאלו הנמנים על הנזקקים והחלשים ביותר מקרבה.

החקיקה הנוכחית חותרת תחת קביעות אלה, ובמקום לתקן מוסיפה ומעגנת את הפגיעות והופכת אותן קשות עוד יותר. אם ייכנס החוק לתוקפו, העוני והמצוקה בקרב מבקשי מקלט יועמקו, ויש חשש ממשי שיגיעו לכדי משבר הומניטארי. כתוצאה מכך, הם יתגוררו בצפיפות רבה יותר, אם לא ייזרקו מבתיהם, יזדקקו לתמיכתם של מנגנונים קהילתיים שכיום אינם ניתנים להם, ייאלצו לוותר על טיפולים רפואיים, ועוד ועוד. אין ספק כי המצוקה באזורים שבהם הם מתגוררים, ובדרום תל-אביב במיוחד, תיגבר.

מטרתו המוצהרת של החוק הוא "לעודד" את יציאתם של מבקשי מקלט מישראל, וזאת למרות שבית המשפט העליון פסק בעבר שעידוד אנשים הזכאים להגנה בינלאומית לוותר עליה ולשוב למקום סכנה, היא תכלית פסולה. לצערנו תיעוד של מקרים רבים של מוות וכליאה של אנשים שחזרו מישראל בעקבות לחץ לא מרפה את ידי הרשויות מהמשך ההתעמרות.


בעתירתם טענו העותרים:
"תוצאתו הצפויה של ההסדר הרת גורל וקשה, באופן בלתי נתפס ממש. למשך תקופה ממושכת שאיש אינו יודע לצפות, תיגזל חמישית משכרם הזעום של מבקשי מקלט. קבוצת העובדים מהחלשות ביותר בשוק העבודה הישראלי, תשתכר שכר שיהיה, קרוב לוודאי, נמוך באופן ניכר משכר המינימום; שכר שיהיה בוודאות נמוך ב-20% מזה של יתר העובדים – אזרחי ישראל, פלסטינים ומהגרי עבודה כאחד – אשר יעבדו כתף אל כתף עם מבקשי המקלט באותן משרות כפיים קשות-יום. אם לא די בכך, ובמקביל, תיוקר העסקתם של עובדים חלשים, המתחרים על מספר מצומצם של מקומות עבודה פוגעניים, היחידים שבהם מוכנים כיום לשכור אותם לעבודה חרף הערפל המכוון המוטל על עצם הזכאות שלהם לעבוד. קבוצת אוכלוסייה אשר ממילא נושאת בנטלי קיום כבדים, ללא כל עזרה מהמדינה, הנושאת על גבה את כל הוצאות הבריאות, המודרת משירותי רווחה, הכורעת תחת מיסוי כבד מזה המוטל על כל יתר העובדים בישראל – קבוצה זו תידחק עתה, בעקבות ההסדר נשוא עתירה זו, לחיי עוני קשים עוד יותר..

העובדה שהכנסת והממשלה שבות ובוחרות בקבוצה חלשה ונטולת כוח פוליטי כשעיר לעזאזל, שיש לתלות בו את כל צרות החברה ושיש להכות בו באמצעות חקיקה, אינה צריכה להרתיע את בית המשפט מפני קיום ביקורת חוקתית. נהפוך הוא. הגנה על קבוצה חלשה שחיצי השנאה של הרוב הפרלמנטרי מופנים כלפיה שוב ושוב, לקול צהלות ההמון, היא-היא תמצית תכליתה של הביקורת החוקתית. זאת ביחס לכל קבוצת מיעוט, וזאת ביתר שאת כאשר מדובר בקבוצה שמעצם הגדרתה אין לה יכולת השפעה ישירה על בית המחוקקים. נוכח ההשלכות הקשות הצפויות לחול על עשרות אלפי מבקשי מקלט העובדים בישראל, החל מ-1 במאי (באופן אבסורדי, יום חגם של הפועלים), יש צורך לברר במהירות האפשרית את השאלות החוקתיות שמעלה ההסדר נשוא עתירה זו".

העתירה המלאה מצ"ב.