Left Menu
על העמותה

על העמותה

קו לעובד הינה עמותה ללא כוונת רווח, שמטרתה להגן על זכויות העובדים המקופחים ביותר במשק הישראלי. העמותה מסייעת לעובדים שזכויותיהם הופרו, באמצעות סיוע פרטני ופעילות ציבורית כוללת.
מדי שנה מסייעת עמותת קו לעובד לעשרות אלפי עובדים. בשנת 2015 עמד תקציב העמותה על כ-5 מיליון שקלים, כאשר לאורך השנה הוחזרו לעובדים בסיוע העמותה יותר מ-30 מיליון שקלים בעבור זכויות שנגזלו מהם.

קו לעובד הינה עמותה ללא כוונת רווח, שמטרתה להגן על זכויות העובדים המקופחים ביותר במשק הישראלי. מאז הקמתה בשנת 1991, מסייעת עמותת קו לעובד לעובדות ולעובדים אזרחי ישראל, למהגרי ולמהגרות עבודה, לעובדות ולעובדים פלסטינים מהשטחים הכבושים, לפליטים, למבקשי מקלט ולקורבנות סחר בבני אדם למצות את זכויותיהם. כמו כן, העמותה פועלת לשינוי חקיקה ולהעלאת המודעות הציבורית לזכויות עובדים.

העמותה מפעילה 3 סניפים, מעסיקה 27 אנשי צוות וארבעה מתנדבי שירות לאומי, ונעזרת בלמעלה מ- 130 מתנדבים. במהלך שנת 2013 סייעה העמותה ליותר מ- 40,000 עובדים, והשיבה עבורם כספים שהגיעו להם על פי חוק בסכום העולה על 19 מיליון שקלים.

דרכי פעולה

  • מתן סיוע פרטני לעובדים במסגרת קבלת קהל, מענה אינטרנטי  ומענה טלפוני. באמצעות פניות אלו אנו מזהים תופעות רחבות של ניצול בשוק העבודה הישראלי, ומתמודדים איתן באמצעים מגוונים.
  • פעילות ציבורית: חשיפה תקשורתית, ליווי הליכי חקיקה וקיום דיאלוג שוטף עם משרדי הממשלה השונים.
  • פעילות משפטית: הפניית עובדים לקבלת ייצוג משפטי והגשת עתירות לבתי-המשפט בנושאים עקרוניים.
  • חינוך והסברה: העלאת המודעות לזכויות עובדים, בין היתר על ידי הפצת זכותונים אודות זכויות בעבודה במגוון שפות, פרסום דפי מידע ודוחות תקופתיים, עריכת סדנאות לעובדים ומתן הרצאות לציבור הרחב.
  • שיתוף פעולה רחב עם ארגונים בארץ ובחו"ל: בין היתר בפורום 'אכיפת זכויות עובדים' המתמקד בזכויות עובדי קבלן ובפרויקט משותף עם איגודי העובדים בשטחי הרשות הפלסטינית. כמו כן קו לעובד משתפת פעולה עם ארגוני חברה אזרחית בארצות המוצא של מהגרי ומהגרות העבודה המגיעים לישראל.


 

קרדיט: אקטיבסטילסחזון העמותה:

חזונה של עמותת קו לעובד הינו חברה ישראלית בה כל העובדים, ללא הבדל מין, דת, לאום, גזע, גיל ומעמד חוקי בשוק העבודה הישראלי, זוכים ליחס של כבוד, מוערכים ותרומתם מוכרת דרך הגנה שלמה ומלאה על זכויות העובד שלהם.

עמותת קו לעובד שואפת למנוע התעללות או ניצול של עובדים באמצעות דרישה לתנאי העסקה הוגנים, אשר מתייחסים הן למקרים פרטניים והן לתופעה הכוללת של פגיעה בזכויות עובדים. קו לעובד שואפת לשפר ולחזק את:

  • מודעות העובדים: על מנת ליידע, לחנך ולהעצים עובדים להגן על זכויות העובד שלהם.
  • המדיניות הממשלתית: על מנת ליצור, לתקן ולאכוף חקיקה לשיפור תנאי העסקה ותנאים בשוק העבודה הישראלי.
  • האחריות החברתית: על מנת להשפיע על  התרבות והחברה הישראלית להכיר בזכויות עובדים מוחלשים בשוק העבודה הישראלי ולהביא לידי ביטוי ערכים של צדק חברתי.

 

בזכות תרומתה לחברה הישראלית זכתה עמותת קו לעובד במהלך השנים בפרסים, באותות ובעיטורים רבים, ביניהם:

  • אות המופת של המועצה הלאומית להתנדבות בישראל
  • פרס יושב ראש הכנסת לאיכות החיים
  • עיטור המאבק בסחר בבני אדם מטעם נשיא המדינה
  • אות זכויות האדם על שם אמיל גרינצוויג ז"ל
  • ורד הכסף מארגון "סולידר"


מהישגי העמותה:

סיוע פרטני מדי שנה מסייעת עמותת קו לעובד לעשרות אלפי עובדים. בשנת 2015 עמד תקציב העמותה על כ-5 מיליון שקלים, כאשר לאורך השנה הוחזרו לעובדים שביקשו את סיוענו יותר מ-30 מיליון שקלים!

שינוי חברתי – המפגש היומיומי של צוות קו לעובד עם העובדים ועם העוולות בשוק העבודה הישראלי מניעים פעילות עקרונית – קידום תיקוני חקיקה, שינוי נהלים, עתירות משפטיות וכן שינוי בתפיסה ובמודעות הציבור לזכויותיהם של העובדים המוחלשים.

שינוי חקיקתי:

  • יזימתחוק תשלום גמלאות מחליפות: גמלת תאונת עבודה, מילואים, לידה, אבטלה או פשיטת רגל של המעביד, המבטיחה שכר בביטוח הלאומי שאינו פחות משכר המינימום – גם אם המעסיק שילם פחות משכר המינימום.
  • תיקוןחוק שכר מינימום: נטל ההוכחה לתשלום שכר מינימום לעובדים – לפי שעות העבודה בפועל -יהיה על המעסיק. התיקון נעשה פורום חוק שכר מינימום.
  • יזימת הצעתחוק אחריות מזמין השירות: היוזמה נמצאת על שולחן ועדת העבודה והרווחה לקריאה שנייה ושלישית. המודעות לנושא הושרשה במשק ואף נכללת בהוראת מנכ"ל משרד התמ"ת.
  • תיקון סעיף 24 לחוק הגנת השכר: משמעות התיקון הינה חובת מתן תלושים עם מידע מפורט ומדויק וכן תדפיס שעות העבודה.
  • חוק הגברת האכיפה: נכנס לתוקף בשנת 2012, וממנו נגזר חוק אחריות מזמין השירות: החוק גרם להרחבת והעמקת הפיקוח של משרד התמ"ת על מעסיקי עובדי קבלן ומזמיני שירותים מעובדי קבלן. החוק תרם להעלאת מצבם העגום של עובדי הקבלן הישראלים לסדר היום הציבורי ומשרד התמ"ת יוצא מגדרו בפרסומים על החוק והזהרת מעסיקים מהפרתו. הן העברת החוק והן ההתגייסות המלאה של משרד התמ"ת למימושו הם תוצאה ברוכה של הנעת החוק ופעילות רבת שנים בחשיפת תופעת ניצול עובדי הקבלן.

הגשת בג"צים תקדימיים:

  • בג"ץ הסדר הכבילהעל פי הסדר הכבילה, הוטבע שמו של המעסיק בדרכונו של העובד כך שהיה מאבד את מעמדו החוקי אם עבד אצל מעביד אחר, או עבד בעבודה נוספת, והיה חשוף למעצר וגירוש על ידי יחידת אכיפה לזרים ומשטרת ההגירה. הסדר זה כובל את העובד למעביד שהזמין אותו ומכאן שמו. עמותת קו לעובד עתרה יחד עם ארגונים נוספים בדרישה לבטל את ההסכם ובית המשפט הורה למדינה לגבש הסכם חלופי.
  • בג"ץ גבעת זאב: עובדים פלסטינים שהועסקו על ידי חברות ישראליות בהתנחלויות באיו"ש דרשו שיוענקו להם זכויות על פי דיני העבודה הישראליים. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי יחסי העבודה החלים באיו"ש בהעסקת עובדים פלסטינים על ידי מעסיקים ישראלים כפופים לדין הירדני. בג"ץ קיבל את העתירה על פסיקת בית הדין הארצי לעבודה וקבע כי על העסקת העובדים הפלסטינים על ידי המועצה המקומית גבעת זאב, וחברות ישראליות פרטיות בתחומי המועצות המקומיות והאזוריות באזור יהודה והשומרון – חל דין העבודה הישראלי.
  • בג"ץ יולנדה גלוטן:עובדות הסיעוד אינן באות בתחולת חוק שעות עבודה ומנוחה, ולפיכך אינן זכאיות לכל תשלום עבור עבודה בשעות נוספות. העתירה ביקשה להחיל על אותן עובדות את חוק שעות עבודה ומנוחה אך פסק הדין החריג את אותן עובדות עניות ובלתי מאורגנות וקבע כי החוק לא חל עליהן. מדובר בהפליה חמורה על רקע מגדרי ועל רקע מוצא לאומי – מאחר ומרבית עובדות הסיעוד הן נשים-מהגרות. בהחלטה שניתנה בסוף הדיון, הוסכם כי היועץ המשפטי לממשלה יעדכן לגבי הסדרת עניינן של עובדות הסיעוד בחקיקה.

שינוי מנהלי:

  • הגברת פיקוח משרד התמ"ת והמשטרה על מעסיקי עובדים זרים: השיפור בא לידי ביטוי בהגדלת קנסות וכתבי אישום כנגד מעסיקים פוגעניים.
  • ·         חלק בלתי מבוטלמדו"ח מבקר המדינה לשנת 2011 התבסס על חומר שנמסר על ידי קו לעובד, ממנו עולה ביקורת כנגד אי אכיפה של זכויות העובדים הפלסטינים בהתנחלויות. בעקבות הדו"ח הוגבר מספר הפקחים דוברי ערבית הפועלים מול מעסיקים בהתנחלויות.

שיפור תנאי העסקתם של עובדים/ות זרים/ות:

  • מאבק בדמי התיווך המופקעים: הצלחת הדחיפה להסכמים בילטראליים בין מדינות לגיוס העובדים. כיום מיושמים שני הסכמים כאלו, אחד עם ממשלת תאילנד לגיוס עובדים לחקלאות באמצעות ה-IOM (ארגון ההגירה הבינ"ל), והשני בענף הבנייה, בהסכם שנעשה עם ממשלת בולגריה ורומניה. גיוס העובדים במקרים אלו נעשה ע"י המדינות עצמן, וזה עומד בניגוד למגמה להפריט את גיוס העובדים.
  • הגבלת הבאת עובדים חדשים וחיוב לקיחת עובדים מהמאגר הקיים מנע את התעשייה שקמה על עצם הבאת העובד אל ישראל.
  • הארכת זמן ההתארגנות לאחר סיום תקופת האשרה: הארכת תקופת ההתארגנות בטרם העזיבה מ-30 ל-60 יום, תרמה להרתעת מעסיקים מאי תשלום פיצויים ומאפשרת לעובדים לתבוע את זכויותיהם. עובדים העומדים בפני סיום תקופת האשרה ומעסיקיהם הועברו לבתי אבות או נפטרו יכולים להיות ממלאי מקום באופן חוקי.
  • ביטול נוהל עובדת זרה בהריון (אפריל, 2011), אשר חייב את העובדת ההרה לבחור בין הפסקת עבודה או שליחת התינוק לחו"ל כתנאי לחידוש האשרה.
  • עדכון נוהל אינטר ויזה שאפשר לעובדת לצאת לחופשת מולדת גם כאשר אינה מועסקת וגם כאשר חברת כוח האדם מסרבת לאשר את יציאתה.

שיפור רווחתן של עובדות הסיעוד– תופעות קשות של הטרדות מיניות, התעללויות והלנות שכר ארוכות התמעטו. פעולות שנקטו הרשויות בלחץ העמותה סייעו מאוד לשינוי בתחום זה.

שיפור ברווחת מבקשי/ות מקלט-פליטים/ות– שיתוף פעולה הדוק ומתמשך עם ארגונים אחרים מנע את ניסיונותיהם של בכירים במשרד הפנים והשר אלי ישי בראשם למנוע מפליטים לעבוד וכך לשרוד בישראל.


שיתופי פעולה 

(Israeli Ministry of Industry, Trade and Labor (MOITAL

Municipality of Tel Aviv-Yafo

Signing Anew

(New Israel Fund (NIF

Gimprich Family Foundation

The European Union Ford Foundation

(UNISON – The public service trade union (UK

(NGO Development Center (NDC

Christian Aid

UNHCR – The UN Refugee Agency

(Center for International Migration and Integration (CIMI

נגישות