הישגים

סיוע פרטני בשנת 2012 לבדה סייעה עמותת קו לעובד  לכ-35 אלף עובדים והצליחה להשיב מעל 16 מיליון ₪ שהגיעו לעובדים על פי חוק.

שינוי חברתי – המפגש היומיומי של צוות קו לעובד עם העובדים ועם העוולות בשוק העבודה הישראלי מניעים פעילות עקרונית – קידום תיקוני חקיקה, שינוי נהלים וכן שינוי בתפיסה ובמודעות הציבור לזכויותיהם של העובדים המוחלשים.

שינוי חקיקתי:

  • יזימת חוק תשלום גמלאות מחליפות: גמלת תאונת עבודה, מילואים, לידה, אבטלה או פשיטת רגל של המעביד, המבטיחה שכר בביטוח הלאומי שאינו פחות משכר המינימום – גם אם המעסיק שילם פחות משכר המינימום.
  • תיקון חוק שכר מינימום: נטל ההוכחה לתשלום שכר מינימום לעובדים – לפי שעות העבודה בפועל -יהיה על המעסיק. התיקון נעשה פורום חוק שכר מינימום.
  • יזימת הצעת חוק אחריות מזמין השירות: היוזמה נמצאת על שולחן ועדת העבודה והרווחה לקריאה שנייה ושלישית. המודעות לנושא הושרשה במשק ואף נכללת בהוראת מנכ"ל משרד התמ"ת.
  • תיקון סעיף 24 לחוק הגנת השכר: משמעות התיקון הינה חובת מתן תלושים עם מידע מפורט ומדויק וכן תדפיס שעות העבודה.
  • חוק הגברת האכיפה: נכנס לתוקף בשנת 2012, וממנו נגזר חוק אחריות מזמין השירות: החוק גרם להרחבת והעמקת הפיקוח של משרד התמ"ת על מעסיקי עובדי קבלן ומזמיני שירותים מעובדי קבלן. החוק תרם להעלאת מצבם העגום של עובדי הקבלן הישראלים לסדר היום הציבורי ומשרד התמ"ת יוצא מגדרו בפרסומים על החוק והזהרת מעסיקים מהפרתו. הן העברת החוק והן ההתגייסות המלאה של משרד התמ"ת למימושו הם תוצאה ברוכה של הנעת החוק ופעילות רבת שנים בחשיפת תופעת ניצול עובדי הקבלן.

 הגשת בג"צים תקדימיים:

  • בג"ץ הסדר הכבילהעל פי הסדר הכבילה, הוטבע שמו של המעסיק בדרכונו של העובד כך שהיה מאבד את מעמדו החוקי אם עבד אצל מעביד אחר, או עבד בעבודה נוספת, והיה חשוף למעצר וגירוש על ידי יחידת אכיפה לזרים ומשטרת ההגירה. הסדר זה כובל את העובד למעביד שהזמין אותו ומכאן שמו. עמותת קו לעובד עתרה יחד עם ארגונים נוספים בדרישה לבטל את ההסכם ובית המשפט הורה למדינה לגבש הסכם חלופי.
  • בג"ץ גבעת זאב: עובדים פלסטינים שהועסקו על ידי חברות ישראליות בהתנחלויות באיו"ש דרשו שיוענקו להם זכויות על פי דיני העבודה הישראליים. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי יחסי העבודה החלים באיו"ש בהעסקת עובדים פלסטינים על ידי מעסיקים ישראלים כפופים לדין הירדני. בג"ץ קיבל את העתירה על פסיקת בית הדין הארצי לעבודה וקבע כי על העסקת העובדים הפלסטינים על ידי המועצה המקומית גבעת זאב, וחברות ישראליות פרטיות בתחומי המועצות המקומיות והאזוריות באזור יהודה והשומרון – חל דין העבודה הישראלי.
  • בג"ץ יולנדה גלוטן:עובדות הסיעוד אינן באות בתחולת חוק שעות עבודה ומנוחה, ולפיכך אינן זכאיות לכל תשלום עבור עבודה בשעות נוספות. העתירה ביקשה להחיל על אותן עובדות את חוק שעות עבודה ומנוחה אך פסק הדין החריג את אותן עובדות עניות ובלתי מאורגנות וקבע כי החוק לא חל עליהן. מדובר בהפליה חמורה על רקע מגדרי ועל רקע מוצא לאומי – מאחר ומרבית עובדות הסיעוד הן נשים-מהגרות. בהחלטה שניתנה בסוף הדיון, הוסכם כי היועץ המשפטי לממשלה יעדכן לגבי הסדרת עניינן של עובדות הסיעוד בחקיקה.

שינוי מנהלי:

  • הגברת פיקוח משרד התמ"ת והמשטרה על מעסיקי עובדים זרים: השיפור בא לידי ביטוי בהגדלת קנסות וכתבי אישום כנגד מעסיקים פוגעניים.
  • ·         חלק בלתי מבוטלמדו"ח מבקר המדינה לשנת 2011 התבסס על חומר שנמסר על ידי קו לעובד, ממנו עולה ביקורת כנגד אי אכיפה של זכויות העובדים הפלסטינים בהתנחלויות. בעקבות הדו"ח הוגבר מספר הפקחים דוברי ערבית הפועלים מול מעסיקים בהתנחלויות.

שיפור תנאי העסקתם של עובדים/ות זרים/ות:

  • מאבק בדמי התיווך המופקעים: הצלחת הדחיפה להסכמים בילטראליים בין מדינות לגיוס העובדים. כיום מיושמים שני הסכמים כאלו, אחד עם ממשלת תאילנד לגיוס עובדים לחקלאות באמצעות ה-IOM (ארגון ההגירה הבינ"ל), והשני בענף הבנייה, בהסכם שנעשה עם ממשלת בולגריה ורומניה. גיוס העובדים במקרים אלו נעשה ע"י המדינות עצמן, וזה עומד בניגוד למגמה להפריט את גיוס העובדים.
  • הגבלת הבאת עובדים חדשים וחיוב לקיחת עובדים מהמאגר הקיים מנע את התעשייה שקמה על עצם הבאת העובד אל ישראל.
  • הארכת זמן ההתארגנות לאחר סיום תקופת האשרה: הארכת תקופת ההתארגנות בטרם העזיבה מ-30 ל-60 יום, תרמה להרתעת מעסיקים מאי תשלום פיצויים ומאפשרת לעובדים לתבוע את זכויותיהם. עובדים העומדים בפני סיום תקופת האשרה ומעסיקיהם הועברו לבתי אבות או נפטרו יכולים להיות ממלאי מקום באופן חוקי.
  • ביטול נוהל עובדת זרה בהריון (אפריל, 2011), אשר חייב את העובדת ההרה לבחור בין הפסקת עבודה או שליחת התינוק לחו"ל כתנאי לחידוש האשרה.
  • עדכון נוהל אינטר ויזה שאפשר לעובדת לצאת לחופשת מולדת גם כאשר אינה מועסקת וגם כאשר חברת כוח האדם מסרבת לאשר את יציאתה.

שיפור רווחתן של עובדות הסיעוד – תופעות קשות של הטרדות מיניות, התעללויות והלנות שכר ארוכות התמעטו. פעולות שנקטו הרשויות בלחץ העמותה סייעו מאוד לשינוי בתחום זה.

שיפור ברווחת מבקשי/ות מקלט-פליטים/ות – שיתוף פעולה הדוק ומתמשך עם ארגונים אחרים מנע את ניסיונותיהם של בכירים במשרד הפנים והשר אלי ישי בראשם למנוע מפליטים לעבוד וכך לשרוד בישראל.