25-12-2014

 מאת: חנה זהר

ע. וא. הן מבקשות מקלט צעירות שהגיעו למשרדי קו לעובד לראשונה לקראת לידתן, אז ביקשו להבטיח את זכויותיהן בביטוח הלאומי לקראת הלידה הצפויה. ככל העובדות המועסקות בישראל, גם הן זכאיות מהביטוח הלאומי לתשלום דמי אשפוז, מענק לידה ודמי לידה.

ע. הועסקה כעובדת קבלן בסופרמרקט גדול במשך 3 שנים, ואילו א. הועסקה במאפייה במשך 3.5. שתיהן סיפרו שאינן מקבלות תלושי שכר מן המעסיקים שלהן. הסברנו לעובדות כי עליהן לדרוש ממעסיקיהן את תלושי השכר, המגיעים להן על פי חוק, ושבלעדיהם לא תוכלנה לממש את זכויותיהן לאחר הלידה. לאחר מאמצי שכנוע לא מעטים מצדנו למול המעסיקים זכתה ע. לקבל 6 תלושי שכר, ואילו א. זכתה רק לשניים. למרבה הצער, בחרו המעסיקים לזייף את מועד תחילת העבודה בשני המקרים, בהתאם למועד מתן התלושים.

ע. ו-א. ילדו בשעה טובה ילדים בריאים. הן חזרו למשרדינו כמה שבועות לאחר הלידה, כל אחת בתורה, חייכניות ומאושרות. בעזרתנו ביקשו להתחיל בהליכים הבירוקרטיים מול הביטוח הלאומי. ע. קיבלה חצי מדמי הלידה המגיעים לה, וזאת בגלל שקיבלה ממעסיקה תלושי שכר עבור 6 חודשים בלבד. לעומתה א. לא קיבלה דמי לידה כלל, מפני שהמעסיק הסכים לספק לה רק 2 תלושים. היא נאלצה להסתפק בתשלום דמי האשפוז בבית חולים ע"י הביטוח הלאומי בלבד, אשר שולמו לה מפני שבעלה עבד 6 חודשים סמוך ללידה.

שתי העובדות ביקשו להילחם על זכויותיהן המגיעות להן על פי חוק. הסברנו להן שכדי לקבל מהביטוח הלאומי את דמי הלידה בהתאם לתקופת עבודתן בפועל, נצטרך לתבוע את המעסיקים על כל התקופה, ולהוכיח את תקופת העבודה האמתית. לע. יש כרטיסי נוכחות מתקופת עבודתה בסופרמרקט, אולם ל- א. אין כל תיעוד לבד מחבריה לעבודה המוכנים להעיד כי עבדה איתם בכל התקופה לה היא טוענת.

ההליכים המשפטיים הם ארוכי טווח ומייגעים. הסברנו זאת לעובדות. ע. חזרה לעבודה בסופרמרקט לאחר התייעצות איתנו מבלי לבטל את הגשת התביעה. א. החליטה שהיא לא רוצה לחזור לעבודה. שתי התביעות תוגשנה בקרוב.

בביקוריהן עכשיו במשרדנו לצורך דליית פרטים נוספים על עבודתן, הן נראות אחרת. למודות ניסיון ארוך וקשה של ריבים על זכויות המגיעות להן, מול המעסיקים ומנגנונים בירוקרטיים קשוחים, הן כבר הרבה פחות חייכניות ומאושרות. הביטוח הלאומי טרם שילם לבית החולים את דמי האשפוז עבור א. ,למרות שחלפו כבר מספר חודשים מאז הלידה, ומשרד הפנים מסרב לחדש את הויזה לה ולבעלה עד שהחוב לביה"ח ישולם. המעסיק של הבעל הודיע לו שאם הויזה לא תחודש הוא לא יוכל להמשיך להעסיק אותו.

בתי החולים מסונכרנים עם משרד הפנים והמערכת פועלת ביעילות ובמהירות כנגד העובדות. נראה שכל עוד מדובר בשלילת או מניעת זכויות, הגלגלים הבירוקרטיים משומנים ופועלים ללא כל תקלה.  נותר רק להצטער על שהאכיפה וההגנה על העובדות אינם מסונכרנים בצורה דומה במערכת, וההגנה על זכויות העובדות אורכת הרבה יותר זמן, ודורשת מהן מאמץ רב ומיותר.