26-03-2014

מאת: תגריד שביטה

בכל פעם שאני פוגשת פועלים באזור עבודתי, עולה אותה הסוגיה. עובדים פלסטינים שהתמזל מזלם וקיבלו אישורי עבודה בישראל אמורים לעבור בבוקר דרך מעברי הפועלים בדרכם לעבודה. אחד ממעברים אלה הוא מעבר טייבהאפריים, המשרת את כל האזורים בצפון הגדה. אולם, הקושי בכניסה לישראל אינו מסתיים בתהליך המייגע של קבלת אישור העבודה המיוחל, אלא, כפי שידוע לכל, הערמת הקשיים על עובדים פלסטינים ממשיכה גם בשלב הגעתם למעבר הגבול.

הפועלים שמגיעים מכפרים מרוחקים, נאלצים לצאת מביתם לפעמים כבר בחצות הלילה ולנסוע שעות כדי לתפוס מקום בתור האימתני במעבר הגבול. תפיסת תור בשעה מוקדמת תאפשר כניסה לישראל בשעה סבירה ותמנע איחורים אשר עלולים להרגיז את המעסיק ולסכן את מקום העבודה. המאמץ כמובן, לא נגמר כאן, אלא שאחרי ההגעה למעבר מתחילה המלחמה האמיתית על הכניסה לישראל.

א', פועל מכפר אמריחהיעבד שעובד בישראל בתחום הגננות, סיפר לי באחת מפגישותנו: "אני מגיע למעבר בשעה 2-3 בבוקר כדי להתכונן לפתיחת המעבר בשעה 4 בבוקר. מולי ומסביבי ים של אנשים, אלפי פועלים שמבקשים לחצות את הגבול כדי להגיע לעבודה. לאט לאט ההמונים מתחילים להתקדם במסות, הרבה עצבים, הרבה דחיפות, תאמיני לי שאם מישהו יעז להתכופף להרים משהו שנפל לו, הוא לא יצא משם בחיים."

במעבר גבול טייבה/אפרים יש 16 אשנבים דרכם ניתן לחצות את הגבול במקביל, אולם נראה שמשיקולים כלכליים בוחרת הנהלת המעבר להתמודד עם המסות העצומות של העובדים המבקשים לעבור בגבול בהפעלת 3 מעברים בלבד. לצד זאת, הקטנת מספר עמדות המעבר לא הרחיבה את שעות הפעילות של המחסום כלפי הפועלים המבקשים להגיע לעבודה בבוקר. פירוש הדבר, שמעבר הפועלים צריך להסתיים בין השעות 4-6 בבוקר, תארו לעצמכם שמעל -10,000 פועלים צריכים לעבור דרך 3 כניסות תוך שעתיים בלבד!

תנאים קשים כאלה יוצרים חיכוכים כמעט בלית ברירה, מצב בו המוני אנשים נדחסים במקום קטן מוביל לעיתים לדחיפות וצעקות. עובדים הנוהגים לעבור במחסום מדווחים לנו כי המאבטחים במקום, המנסים לשמור על הסדר, לעיתים משתמשים בסמכותם בכדי להפעיל סנקציות אשר מסכנות את עבודתם של המבקשים לעבור. כך למשל אם אחד הממתינים צועק או מתנהג בצורה המפריעה לסדר לדעתם, הוא מסתכן בעונש לפיו לא יוכל לעבור במחסום שבוע שלם.

לדברי א', "בכל פעם שאני עושה את הדרך הזו מלווה אותי המחשבה שישנה אפשרות שהיום לא אחזור הביתה בחיים. זה כאילו משחק על החיים. הדבר גורם להמון פועלים לחפש לעצמם מקומות לינה בתוך ישראל, ברוב המקרים מקומות אלה אינם מתאימים למגורי בני אדם, תוסיפי לזה את הריחוק מהבית ומהמשפחה, לאכול מה שבא ליד."

על מלחמת המעבר הזו חשוב שיידע כל ארגון או אדם שמתעניין בזכויות אדם או זכויות עובדים. חייבים לעשות משהו כדי להתמודד עם הסבל המיותר שנגרם יום יום, לאלפי אנשים, שרק רוצים להגיע בזמן לעבודה.

הכותבת היא רכזת פניות עובדים פלסטינים בקו לעובד