16-05-2011
מאת: עידית לבוביץ', רכזת תחום סיעודהכנסת תקבל בקרוב בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק הכניסה לישראל. אפילו אם עובדת תיפול קורבן לעבירת מין ותיאלץ להתפטר, היא תיעצר ותגורש. החוק מקבע נורמות ניצול עובדים, עבריינות ושחיתות, שיפגעו בכולנושערו בנפשכם את התסריט הבא – חיפשתם עבודה דרך חברת כוח-אדם, השתתפתם במספר ראיונות, ולאחר תקופה קצרה התקבלתם לעבודה שנראתה לכם מצוינת. הובטחה לכם משכורת גבוהה מזו שהרווחתם קודם, הובטחו לכם שעות עבודה סבירות, וגם הבוס נראה חביב.

קצת אחרי שהתחלתם בתפקיד, התברר לכם שהמציאות שונה – השכר נמוך מזה שהובטח, ומשולם באיחור, הבוס דורש מכם לבצע מטלות שאינן במסגרת התפקיד, ואתם נמצאים במשרד כמעט בכל שעות היממה. מה תעשו? התשובה ההגיונית היא שכנראה תתפטרו ותתחילו בחיפוש עבודה אחרת. אבל מה אם יגיד לכם הבוס שאסור לכם? ומה אם יאמר לכם שכבר התפטרתם פעמיים מעבודות קודמות, ולכן התפטרות נוספת תוביל לכך שלעולם לא תוכלו לעבוד?

זה נשמע תסריט דמיוני, אבל הוא עומד להפוך למציאות של המטפלים הסיעודיים הזרים (בעיקר מטפלות), שהגיעו לישראל בהזמנת המדינה, כדי לסעוד את נכינו, ילדינו וקשישינו. אותם עובדים שנפרדו ממשפחותיהם כדי לטפל בבני המשפחה שלנו, ולהבטיח למשפחתם עתיד טוב יותר. כעת, במקום להודות להן על עבודתם התובענית והקשה, יום יום, מסביב לשעון, מבקשת מדינת ישראל לכבול אותן למעסיקיהם.

ולא מדובר רק על איסור להתפטר; מדינת ישראל אף מבקשת למנוע מהם לנוע בתוך ישראל, ודורשת כי יעבדו באזור גיאוגרפי אחד בלבד. אם העובדת תיפול קורבן תקיפה מינית לדוגמה, ותרצה למצוא עבודה הרחק ככל האפשר מהמקום בו התרחש האירוע, בהחלט ייתכן שלא תורשה לעשות זאת. גם אם הגיעה לישראל לסעוד נכה המרותק לכסא גלגלים, והבינה כי משקל גופה אינו מאפשר לה לשאת אדם בוגר בשתי ידיה בלבד, לא תורשה לסעוד ילד, או קשיש המתהלך בכוחות עצמו.

הכנסת צפויה להצביע בקרוב (אולי עוד היום) בקריאה שנייה ושלישית על הצעת החוק הממשלתית (נספח ל"חוק הכניסה לישראל") המבקשת לכבול את מהגרי העבודה בענף הסיעוד כבילה "משולשת":

שר הפנים יהיה רשאי לקבוע מספר מעסיקים מוגבל שיורשו להחליף את המטפלים הזרים במהלך שהותם בישראל.
העובדים ייכבלו לתחום גאוגרפי מסוים שרק בו יורשו לעבוד.
העובדים ייכבלו לתת-ענף בתחום הסיעוד (נכה מונשם, קשיש דמנטי, וכו'). כך, עובדת אשר תיאלץ לעזוב את מעסיקה מסיבות שונות (בין אם פוטרה, נוצלה, הוטרדה מינית או מכל סיבה אחרת) לא תורשה להישאר בארץ באופן חוקי, תיעצר, ותגורש.

מקבעים נורמות ניצול ושחיתות
ממשלת ישראל מודעת היטב לכך שכל עובד סיעוד המועסק בישראל שילם אלפי דולרים דמי תיווך תמורת הזכות לעבוד בישראל. כדי לשלם סכום זה נאלצים העובדים הזרים לקבל הלוואות בריבית קצוצה, למשכן את בתיהם. במשך השנתיים הראשונות לעבודתם כאן הם משתכרים שכר זעום, אותו הם שולחים לארצם כדי להחזיר חובות. אם טרם החזירו את החוב, ייאלצו להישאר בישראל ללא אשרה, וכך רק יגדל מעגל העובדים הלא-חוקיים.

החוק יקבע נורמות ניצול עובדים, עבריינות ושחיתות, שיפגעו בחברה הישראלית כולה. נירו, עובדת סיעוד מנפאל, היטיבה לתאר: "אם ממשלת ישראל לא אוהבת מטפלים זרים, שלא תאפשר להם להיכנס לישראל. אם הישראלים רוצים מטפלים זרים, שלא יכבלו אותם כמו חיות בכבלי החוק".

אם הממשלה באמת רוצה לצמצם את מספר העובדים הזרים ולעודד תעסוקת ישראלים בענפים בהם מועסקים היום עובדים זרים, עליה לדאוג להשוואת עלויות ההעסקה של העובדים הזרים לעלויות ההעסקה של עובדים ישראלים, ולמתן קצבאות ראויות למטופלים סיעודיים, כדי שיוכלו לשאת בעלויות הללו.

אז בפעם הבאה שאתם שוקלים לעזוב את מקום העבודה שלכם, חשבו על יותר מ-50 אלף עובדים בישראל, שבעוד כמה ימים החוק לא ייאפשר להם לעשות זאת.

למאמר המלא ב YNET