20-02-2017

היום קיימה ועדת העבודה והרווחה דיון שהסתיים ללא הצבעה בתקנות המסדירות שני נושאים שונים במהותם ונפרדים אשר נוגעים לזכויות ולחובות של מעסיקים ומהגרי עבודה בענף החקלאות:

הראשון, הוא הסדר הפקדת הכספים הנובעים מזכויות סוציאליות, בקרן הפיקדון שמטרתה כפולה: הן להבטיח את תשלום הזכויות הסוציאליות של המעסיק לעובדיו; הן להבטיח כי העובד ייצא מישראל בתום תקופת השהייה המותרת לפי אשרת העבודה שניתנה לו. השני, הוא העלאת הניכויים המותרים משכרם של העובדים, בעד מגורים והוצאות נלוות.

כריכתם זה בזה של שני נושאים מובחנים לחלוטין– הסדר הפיקדון והעלאת הניכויים– אינה מקרית: שר העבודה חיים כץ למעשה נכנע ללחצי החקלאים, אשר ביקשו "לקזז" את חבותם להפקיד כספים לקרן הפיקדון, בהעלאת הניכויים משכר העובדים. אולם אין לטעות: בשעה שהסדר הפיקדון אינו מטיל חבות חדשה על המעסיקים (הקרן היא אך ורק "קלי קיבול" לזכויות סוציאליות שקיימות לעובדים כבר היום!) – העלאת הניכויים המותרים בהחלט מטילה חבות חדשה על העובדים, ופגיעה משמעותית בשכרם בגין עבודה קשה ומפרכת, שממילא נתונה להפרות שיטתיות בזכויות ובשכר.

 

לסיכומו של יום, מתוך דבריה של עו"ד מיכל תג'ר מעמותת קו לעובד בדיון היום: "בעינינו ההתנגדות של החקלאים לפיקדון היא בזויה. אלו חובות שחלות עליהם מכוח החוקים כבר שנים. הם חייבים בפנסיה, בתשלום פיצויי פיטורים, בקרן השתלמות. הם באים ואומרים אל תטילו עלינו חובות פיקדון? אין פה עוד חובות. בעצם הם נהנים מזה שלמעשה העובדים לא תובעים אותם על הזכויות האלה בסוף תקופת העבודה ובסופו של דבר הם לא משלמים את מה שהם חייבים לפי החוק".

לכתבותיו של אילן ליאור בהארץ, המרחיבות על משמעות התקנות וטענות הצדדים: "הכנסת צפויה לאשר לחקלאים לנכות סכומים גבוהים יותר משכר העובדים הזרים", "נדחתה ההצבעה על הגדלת הסכומים שחקלאים רשאים לגבות מעובדים זרים"